המתהלך ברחוב ביל"ו במרכז העיר ומתבונן בבתיו, שואל את עצמו להיכן נעלמו הבתים שבין בית מספר 18 לבית מספר 28 (בתמונה הראשונה). אז הנה הסיפור. בשנת 1914 רכש נסטיסין, יהודי שהגיע מסיביר, את פרדסו של הערבי זריפה ובשנת 1925, בנה את הקוטג'ים הראשונים של תל אביב אשר תוכננו על ידי האדריכל נ' צוקרמן. אלה היו בתי Townhouse דו קומתיים בסגנון אנגלי המחוברים זה לזה בקיר משותף ולכן נקראו: הבתים המשותפים. בזמן בנייתם היו בתים אלה בנקודה הכי מזרחית בעיר ובינם לבין מושבת הטמפלרים שרונה השתרעו שטחים פתוחים. עם השנים, גבר הלחץ הנדל"ני. הסביבה נתמלאה בבתי קומות ובשנות השבעים נהרסו חלק מהם לטובת בניית בתי קומות משותפים (בתים מס' 16,18) במקום.

ליד הבתים המשותפים, מאחורי בית הספר הדתי ביל"ו (כיום ישיבה תיכונית בר אילן) פעל בשנות החמישים והשישים בית הספר הדתי תיכון עירוני ח'. מבנה בית הספר שימש במקביל גם את תיכון הערב גבע. כאן, בימי טרום מדינה, פעל קן של ברית החשמונאים (אשר כונתה גם ברי"ח. סמל התמונה באיור), תנועת נוער ז'בוטינסקאית חרדית אשר פעיליה (אחד מהם הוא הרב שאר ישוב הכהן, רב העיר חיפה) לחמו במסגרות האצ"ל והלח"י. סיסמת התנועה היתה לה' הישועה ומטרתה, חידוש מלכות ישראל בארצו. קן אחר של התנועה היה ברחוב נחלת בנימין. ברית החשמונאים "הוצנעה" לאחר קום המדינה. שלטון מפא"י העדיף לשכתב את ההיסטוריה, ולהשכיח את קיומה של תנועה חרדית לאומית אקטיויסטית שפעלה באגף הימני של המפה. הספר ברית החשמונאים – במאבק לחרות ישראל מאת דר' שאול אבישי (הוצאת ראובן מס 2007) הינו מקור להכרות עם התנועה ורעיונותיה.