Tel Aviv 100

תל אביב 100: יפו, השכונות והמתחמים

28 במאי 2008

שכונת המעביר (שכונת פועלים י"א)
בשנת 1923 החל לפעול בעיר קו האוטובוס הראשון של גלי אביב שמסלולו החל ברחוב יהודה הלוי והסתיים במרכז בעלי מלאכה. בשנת 1928 התאחד ארגון גלי אביב עם קואופרטיב "המעביר" והשירות החדש נקרא גלי המעביר. שכונת הפועלים י"א הוקמה באמצע שנות

השלושים עבור חברי הקואופרטיב ונבנתה סביב הרחובות פראג, וילנה ופרנקפורט בבתים פרטים בני קומה אחת (כמו הבית ברחוב פרנקפורט 4, בתמונה השנייה). בנוסף לחברי קואופרטיב התחבורה, השתכנו במקום גם עובדי נמל תל אביב. זאת היתה שכונת פועלים נוספת בצפון העיר וילדיה

למדו בבית החינוך ע"ש גורדון. במהלך הזמן נהרסו או הורחבו רוב הבתים המקוריים. השכונה נבנתה בצמוד למוסך המרכזי החדש של המעביר ברחוב ארלוזרוב (קודם לכן, פעל המוסך ברחוב הגדוד העברי בבניין שנשתמר). במקום מוסך דן הותיק שיהרס מתוכנן להיבנות מגדל יוקרה בן 29 קומות, עם מחירים בשמיים ועם נוף לים (הדמיית המגדל המגלומני בתמונה השלישית).

אגב, שנים מאוחר יותר הקימו חברי הקואופרטיב גם את שכונת יד המעביר מעבר לירקון. ועם המעבר לשם דן שונה גם שם השכונה החדשה לשיכון דן.

תוויות: הצפון הישן, פועלים

| TLV100 28.5.08

27 במאי 2008
שכונת שפאק
(מחנה דן)

נקראה על שמו של רוכש הקרקע שחילק אותה למגרשים ומכר אותם. השכונה ממוקמת לצד רחוב יהודה הלוי וברחובות כרמיה וברדיצ'בסקי ונקראה גם מחנה דן. בשכונת שפאק גדל הסופר והמחזאי יגאל מוסינזון (“חסמבה") ובה חי ויצר המשורר אבות ישורון (ברח' ברדיצ'בסקי 8 בתמונה השניה) שגם תיאר אותה בכמה

משיריו. ברחוב ביל"ו פינת מרמורק 20 היה בית האינוולידים שנהרס בהתקפה האיטלקית על תל אביב בשנת 1940. בשכונה (רח' ברדיצ'בסקי 9) פועל מוזיאון יוסף באו ובו תערוכה של האנימטור והגרפיקאי החלוצי (1920-2002). בסמוך (בפינת לונץ ויהודה הלוי, בתמונה השלישית) ניתן עדיין לראות את שרידי ברכת המים שהשקתה את הפרדסים טרם הקמת השכונה.

תוויות: מרכז העיר

| TLV100 27.5.08

גבעת אנדרומדה

ליד המקום בו עמדו מבני הקרנטינה בתקופה העתומנית ובמקום בית הקברות נוצרי, נבנה בשנות התשעים של המאה העשרים מיזם בנייה יוקרתי לצד הרחובות יפת ולואי פסטר שנולד בעקבות עסקת קומבינציה בין הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית לבין יזם הנדל"ן הקנדי מוריי גולדמן.

נראה כי האינטרס של בני העדה ביפו לא עמד לנגד עיניהם של ראשי הכנסייה וחבל. הפרוייקט הסגור והאקסלוסיבי נושק לכנסייה היוונית אורתודוכסית ולבית הקברות הישן ששימש את הקהילה היהודית ביפו עד תחילת המאה העשרים. בניית הפרוייקט התעכבה עקב קברים שנתגלו במקום. ואתר הבנייה הפך להיות למקום התגוששות בין

היזמים לבין חרדים שהטילו קללת פולסא דנורא על הפרויקט. ראשוני הדיירים נכנסו בסופו של דבר לדירותיהם רק בשנת 2000.

שם הפרוייקט אומץ בעקבות סלע אנדרומדה הנשקף מהמקום. לפי המיתולוגיה היוונית, נאלצו תושבי יפו להקריב את אנדרומדה למפלצת הים על מנת שזו לא תחריב את העיר. לעזרתה של אנדרומדה הקשורה לסלע, בא הגיבור היווני פרסאוס שהציל אותה. חבל שפרסאוס לא התערב מאוחר יותר לטובת תושבי העיר בהתמודדותם מול מפלצת הנדל"ן שהעדיפה מתחם סגור מוקף חומות ומצלמות אבטחה לטובת תושבי הפרוייקט האמידים, על פני מעבר חופשי לכלל האוכלוסיה, כפי שהתחייבו מלכתחילה. במשך שנים לא ראו יזמי הפרוייקט צורך לקיים את התחייבויותיהם לעירייה בגינם קיבלו אישורי הבנייה (בתוכנית הראשונית נכללו ארבעה כניסות לפרוייקט וכן גם רחבה ציבורית המשקיפה אל הים. בפועל, נבנתה רק כניסה אחת בה הוצב שומר). הנושא העסיק רבות את הציבור והתקשורת והמקום כדוגמה לשכונה סגורה (Gated community) ומתנשאת אף זכה לכינוי "אוטיזם אדריכלי". בשנת 2007 בהתערבות בית המשפט הוסדר המעבר החופשי במתחם בסופו של דבר.

בתחילת שנת 2004 הותקפה באכזריות הילית ישורון (מתרגמת, עורכת ובתו של אבות ישורון) בדירתה בגבעת אנדרומדה. התוקף ומניעיו לא התגלו עד היום ולא ברור איך הוא הצליח לחדור למתחם השמור.

תוויות: יפו

| TLV100 27.5.08

סכ'נת אל טורקי
בית המעצר אבו כביר (או בשמו הרשמי: "בית המעצר תל אביב") והמכון לרפואה משפטית נקראים בטעות אבו כביר. למעשה נמצאים אלה בשטח השכונה הערבית סכ'נת אל טורקי שאת שרידיה אפשר לראות בפינה הצפון מערבית של צומת הרחובות פנחס לבון ודרך בן צבי ולצד סמטא קטנה (רחוב 3383 המסומן בחלק מהמפות). בית הבאר הנראה בתמונה (דרך בן צבי 79) עמד לפנים במרכזו של פרדס לצד שביל שהוביל מאבו כביר אל תל הריש (תל גיבורים היום). לא ברור אם אוכלוסיית המקום היתה מורכבת ממהגרים מצריים, כמו שאר הסכ'נאות באיזור יפו. או שאולי שם המקום מעיד על תושביו התורכים. סברה שמעלה רות קרק בספרה יפו – צמיחתה של עיר 1799-1917.

תוויות: אבו כביר, ביארה, ערבים

| TLV100 27.5.08

שיכוני חיסכון
בתי שיכוני רכבת ביפו בני שלוש קומות ממערב לשדרות ירושלים בין שדרות הבעש"ט לרחוב בת עין.
בניית שיכונים בהיקף רחב בשנות החמישים והשישים נועדה לספק מענה לגידול העצום באוכלוסיית ישראל בשנים אלו. יפו הנטושה חלקית שימשה כר פעולה נרחב לפעילות ממשלתית זאת. בקרבת השיכונים מתוכננת להיבנות תחנת הרכבת הקלה.

תוויות: יפו

| TLV100 27.5.08

26 במאי 2008

בניני רסקו התקווה

בתי שיכון שנבנו על ידי חברת הבניה רסקו מיסודה של הסוכנות היהודית ליד איצטדיון הכדורגל של קבוצת בני יהודה (בתמונה). בשנים האחרונות הפכו חלק מהדירות במקום למעונות סטודנטים הלומדים בסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לווינשטיין הפועל בשכונה משנת 1997

תוויות: התקווה, רסקו

| TLV100 26.5.08

24 במאי 2008

שכונת פקידי אפ"ק

שכונת פקידי אפ"ק שבתיה בנויים בחצי גורן סביב סמטת שפ"ר, היתה שכונת היוקרה הסגורה הראשונה בתל אביב והוקמה בחלק הצפוני של השטח שכונה מאוחר יותר כרם ישראל, מערבית לאחוזת בית ובקרבת מחנה ישראל (כרם התימנים של ימינו) ובתיה הצפוניים של מנשייה. בשכונת פקידי אפ"ק נבנו בתים פרטיים

שחזיתם משוננת כמעין חומה והיא תוכננה על ידי המהנדס יוסף טישלר (שתיכנן כמעט באותה תקופה גם את שכונת נווה שאנן) וגם זכתה להתייחסות נאה בספרו של דר' ברוך רביד, יוסף טישלר, אדריכל ומתכנן ערים בתל אביב, שיצא לאור לאחרונה בהוצאת מרכז

הבאוהאוס, בפרק "מבוי פקידי אפ"ק". אנגליא-פלשתינא קורפורשיין (או אנגלו-פלשתינה קומפני לפי מקורות אחרים) הוקמה כחברה בריטית לפיננסים וקרקעות, ומשרדה ביפו נפתח ב-1903 בניהולו של זלמן לבונטין. לאחר העברת משרדי אפ"ק לתל אביב, יזמו העובדים את הקמת השכונה הקטנה שנבנתה בסטנדרטים גבוהים ביותר (חדרי שירותים מצופי חרסינה וכו') יחסית לתקופה. עם הקמת המדינה, שימש בנק אנגלו-פלשתינה (לימים בנק לאומי לישראל), כבנק המרכזי שלה עד להקמתו של בנק ישראל. עובדי הבנק כנראה אהבו לגור יחד מאחר ובשנת 1932, יזמו פקידי אפ"ק פרוייקט בנייה משותף נוסף - הבית ברחוב דיזנגוף 28 בתכנונו של האדריכל דב כרמי ז"ל, חתן פרס ישראל.

תוויות: כרם התימנים, כרם ישראל

| TLV100 24.5.08

22 במאי 2008

בתי קורדיאנסקי

צמד הבתים התאומים ברחוב יהודה הלוי 6 על גבול נווה צדק, נבנו על ידי יוסף קורדיאנסקי בשנת 1920 ומתחרים עם בית סמוך ברחוב לילנבלום פינת הראשונים (רחוב התקווה לשעבר) על התואר "הבית בן שלוש הקומות הראשון בעיר".

בבית שתוכנן על ידי האדריכלים הירושלמים וויליהלם הקר ואליעזר ילין גרה משפחת קורדיאנסקי ושאר הדירות הושכרו. בשנת 1942 הפך הבניין לתחנת המשטרה העברית של תל אביב. ושנים אחר כך החליף אותה בית הדין לעבודה. בעשור האחרון היו הבתים נטושים ושימשו בית להומלסים. אך תנופת הפיתוח בסביבה לא פסחה גם על בתים אלה ויזם נדל"ן הופך אותם בימים אלה לשש דירות יוקרה ענקיות (200-300 מ"ר כל דירה) במחירים המתחילים בשני מליון דולר. משרד האדריכל אמנון בר אור עוסק בשימור ובר אוריין אדריכלים עוסקים בעיצוב הפנים של המבנה הייחודי. בתמונות נראית הדמיית הבניין בסיום העבודות לעומת מצבו טרם השיפוץ.

תוויות: אחוזת בית, שבזי

| TLV100 22.5.08

21 במאי 2008

רחוב הגלבוע

מתחם רחוב הגלבוע הפך בשנים האחרונות לאחד האזורים המבוקשים והיוקרתיים לאלה המחפשים דירה הולמת במיקום מעולה (או במילים אחרות, ששת אלפים דולר לפחות למטר מרובע). הרחוב המשולב והירוק ("רחוב הולנדי" בפי העם) נחבא מאחורי פינת שיינקי

ן ורוטשילד ונחשב רחוב יוקרתי כבר בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת. הבית הראשון ברחוב (מס' 3) המכונה "בית הטירה" (בתמונה השנייה), נבנה בשנות העשרים על ידי היזם משה אברבנאל (מבעלי ראינוע עדן) עבור משפחתו. זה היה בית בן קומה אחת (עם התרחבות המשפחה, נוספו לו ב-1935 קומות נוספות) מוקף כרמים

ורחוק מכל בית עברי אחר, אשר תוכנן ע"י האדריכל יוסף מינור. בפינת הגלבוע ושיינקין ניצב בית רובינסקי ששופץ לאחרונה (בתמונה השלישית). הבית נחשב בעיני רבים כאחד מהבתים המורכבים והמרשימים של הסגנון הבינלאומי בתל אביב. תכנון המבנה מיוחס לאדריכל לוציאן קורנגולד שלא נהג לחתום על עבודותיו.

מסיבה זאת כפי הנראה מופיעות חתימות האדריכל מרקוספלד והמהנדס קרנובסקי על התכניות המקוריות הנמצאות בארכיון העירייה. קורנגולד פעל בעיר תקופה קצרה מאוד ובנה בה בסך הכל שלשה בתים (השניים האחרים בפינות הרחובות בלפור ומלצ'ט). היגר לברזיל ושם הפך לאדריכל ידוע ובעל שם. כבר בשנות השלושים

התגוררו ברחוב הידוענים של אותה התקופה. בבית מס' 4 גרה סימה ארלוזרוב לאחר רצח בעלה. בית מס' 14 (בתמונה הרביעית) היה ביתו של דר' בן ציון מוסינזון, מנהלה הראשון של הגימנסיה הרצליה. באתו הבית גרה גם משפחת שוקן (עיתון הארץ). בבית מס' 16 גרו דר' חיים הררי, ממורי הגימנסיה הרצליה ורעייתו יהודית, מנהלת ביה"ס בלפור (בתמונה האחרונה). ובבית מס' 18 גרו האחיות הלנה ופירינה מונסליזה, שמוצאן ממשפחת אצולה איטלקית. במקום הבית היוקרתי העומד כיום בצומת הרחובות הגלבוע ובר אילן ופניו לשדרות רוטשילד, עמד בית בודד בין שני קומות שנבנה מפלדה במפעל בגרמניה והורכב כאן בשנות השלושים. זה היה בית לדוגמא לניסיון (שלא צלח) לייבא בתים טרומים לתל אביב.

תוויות: מרכז העיר

| TLV100 21.5.08

תל אביב חוגגת מאה שנים להיווסדה ומסתבר שלחלקים גדולים של ההסטוריה העירונית אין כלל נוכחות ברשת. אז במקום לספר עוד פעם את סיפור הולדתן של נווה צדק או אחוזת בית, אנסה באמצעות אתר זה להאיר פינות אחרות בעיר. לספר את סיפור השכונות, המתחמים ונקודות הישוב הקטנות שנעלמו ו/או נשכחו, במיוחד אלה שאינן חלק מנרטיב העיר הלבנה. האתר מותאם במיוחד לצפייה באמצעות דפדפן FIREFOX.

אשמח לתגובות, הערות, תוספות אלי למייל: info@tlv100.net .

ועוד הערה... מאחר וחלק מהתמונות הועברו אלי או נאספו מבלי שיש לי יכולת לאתר את המקור ממנו נלקחו. ומאחר וברצוני לספר את סיפור העיר, ולא לפגוע חלילה בזכויות היוצרים. הרי שתמונות יוסרו מהאתר לאלתר במידה ובעלי הזכויות יבקשו זאת.

בחזרה לדף הראשי