19 באוג׳ 2009
.
.
מתחם חסן ערפה
ראשיתו של  המתחם בפרדס ערבי שהיה עד 1948 בבעלותו של חסן ערפה, מעשירי יפו. המתחם משתרע בין הרחובות דוד חכמי (לשעבר, רחוב החרושת), בגין (דרך פתח תקווה לשעבר), יצחק שדה (לשעבר, רחוב הגשר) ורחוב המסגר. דרומית לפרדס, נבנתה החל משנת 1924 שכונת הרכבת - שכונת עוני יהודית שהיתה מוכרת בשנותיה הראשונות גם בשם שכונת העגלונים. לאחר קום המדינה פלשו לשטח פרדס חסן ערפה הנטוש יהודים אשר הקימו במקום מוסכים, מגרשי גרוטאות, מחסנים, מסגריות, נגריות (ומאוחר יותר גם מגרשי חנייה) והמקום העלוב הפך לפצע פתוח בעיר שהתפתחה סביב למתחם. למרות שמדובר באחד מגושי הקרקע האחרונים במרכז העיר, נמנעו במשך שנים יזמי נדל"ן מלרכוש ולפתח את המקום וזאת בגלל הצורך לנהל מו"מ, לפצות ולפנות מאות בעלי חזקה (כארבע מאות בעלי מגרשים ועוד עשרות פולשים) במקום. לאחר שנים של המתנה הפנימו חלק מבעלי המגרשים את המצב והחליטו להקים חברת ניהול משותפת, אשר קידמה את התב"ע של המתחם ואיפשרה לרוכשים פוטנציאלים לנהל משא ומתן עם כתובת אחת וזאת אכן הבשילה לכדי עסקה. עם פינויו בשלבים של המתחם, המיועד להיות מרכז התעסוקה והעסקים החדש של תל אביב, יבנו בו על פי התב"ע 14 מגדלי משרדים. המגדל הראשון שיבנה בפינה הצפון מזרחית (צומת יצחק שדה והמסגר) יהיה בגובה של 33 קומות. בפינה הצפון מערבית של המתחם (בתמונה משנות השישים או השבעים), בצמוד לצומת מעריב , הופקעו בשנים האחרונות מגרשים לטובת תחנה תת קרקעית ראשית בה עתידים להיפגש קווי (האדום והירוק) הרכבת הקלה. בנוסף, מתוכננת תחנת רכבת חדשה בנתיבי איילון (ליד הסינרמה) שתיבנה בעתיד ותשרת את עובדי המתחם החדש. חסן ערפה, אשר המתחם קרוי על שמו, היה סוחר ובעל קרקעות יפואי, וממייסדי חברת התערוכות הערבית אשר הוקמה ב-1932 כמקבילה ליריד המזרח התל אביבי. חסן ערפה היה ידוע כנדבן ותרם את המגרש וחלק מחומרי הבנייה לבית ספר ערבי ותיק שנבנה בשנים 1935-1936 ברחוב קדם 40 (לשעבר רחוב שישים). בבית ספר זה התקיים ב-1950 הסמינר הראשון להכשרת מורים ערבים במדינת ישראל. והוא פועל עד ימינו כבית ספר יסודי וכגן ילדים לאוכלוסיה הערבית.תוויות: המזרח הישן, ערבים, תעסוקה
| TLV100 19.8.09
18 באוג׳ 2009
שיכון עובדי הקרן הקיימת בימינו, כשאנשי הקרן הקיימת לישראל עסוקים בנסיעות לחו"ל או בתחזוקה שוטפת של יערות. כדאי להזכיר שפעם, היו אנשיה בקו החזית של גאולת הארץ. ולמעשה, היו בין מניחי התשתיות למפעל הציוני. הקרן הקיימת החלה את פעילותה כזרוע של ההסתדרות הציונית למטרת איסוף כספים מבני העם היהודי בארץ ובגולה לשם רכישת קרקעות. ורבים מאיתנו עדיין זוכרים את הקופסה הכחולה (בתמונה) אשר הוצבה בפינת הכיתה וזכתה למעמד של ארון קודש חילוני. גם בתל אביב היתה הקרן הקיימת פעילה ולא מעט שכונות בעיר נבנו על קרקע שנרכשה על ידי הקרן. תל אביב שלפני קום המדינה היתה מרכז העצבים של הישוב כולו. וטבעי שכאשר החלו אדמות שרונה לאכלס שיכונים חדשים, נמצא המקום גם לשיכון עובדי הקרן הקיימת. שיכון זה נבנה ב-1949 בקרבת שיכון עובדי עירית תל אביב ו נווה דוד (שיכון הקצינים) ונמצא כיום בין שדרות שאול המלך לקצהו הדרומי של רחוב דפנה, לצד בית הדר דפנה ומול קרן הקריה - קצהו הצפוני של מחנה מטכ"ל, אשר מתוכנן להתפנות על ידי צה"ל לטובת מגדלים נוספים. בקרן הקריה ניתן לראות את בית משטרת הפ.מ.פ (Police Mobile Force) בשרונה אשר בהתקפה עליה (22.2.1946) נהרגו ארבעה מאנשי ההגנה. על שמם, רחוב הארבעה מדרום לקריה. להלוויתם בבית הקברות נחלת יצחק נקראו להשתתף כל תושבי העיר על מנת שמשטרת המנדט לא תוכל לצלם ולאתר את קרוביהם, כמו גם את חבריהם למחתרת. תוויות: הצפון החדש, שרונה
| TLV100 18.8.09
9 באוג׳ 2009
 משכנות ישראל שכונה שנבנתה בשנות השלושים בחלקו המזרחי של רחוב דיזנגוף, במעלה הגבעה בין הדיזנגוף סנטר ואזור היכל התרבות של ימינו. הוקמה על אדמת קורעטו בשטח כחמישים אלף אמות ונבנו בה בתים בסגנון הבניה הבינלאומי. בועד חברת משכנות ישראל אשר יזמה את הקמת השכונה היו חברים אהרן יעקב לוי, הרב עוזיאל ומשה (מוסה) מטלון (בתמונה מימין). המתווך בעסקה היה שמעון מויאל, אשר השתמש לא פעם ביחסיו הקרובים עם בעלי קרקע ערביים לטובת גאולת קרקעות בתל אביב ומחוצה לה. חלקת הקרקע הצמודה (דיזנגוף פינת שמריהו לוין כיום) היתה בבעלות חברת משק, בינה לבין חברת החשמל התקיים מו"מ ממושך בקשר לרצון האחרונה להקים במקום שכונה בת עשרים בתים לפקידיה. המו"מ נכשל והשכונה לא הוקמה, אולם כמה מפקידי חברת החשמל בנו במקום את בתיהם באופן עצמאי: בית משפחת צ'רבינסקי בדיזנגוף 20, בית משפחת אביטל ברחוב שמריהו לוין ואחרים. בדירת המסתור בקומה  השלישית ב רחוב דיזנגוף 30 התקיימה ישיבת מטה לח"י האחרונה בהשתתפות אברהם (יאיר) שטרן. בפריצה של הבולשת הבריטית לדירה ב-27 ינואר 1942 נפצעו ארבעה מאנשי המחתרת. שניים מהם, אברהם אמפר וזליג ז'ק מתו מפצעיהם ארבעה ימים אחר כך. אלה היו ימיה הקשים ביותר של המחתרת האקטיויסטית.  שבוע קודם נכשלה הפעולה ב רחוב יעל 8. ושבועיים אחר כך (12 בפברואר) נרצח מנהיג המחתרת יאיר על ידי אנשי הבולשת הבריטית ברחוב מזרחי ב' (כיום רחוב שטרן). תוויות: מרכז העיר
| TLV100 9.8.09
7 באוג׳ 2009
.
.
.
.
אחווה שכונה קטנה במרכז העיר (נא לא להתבלבל עם שכונת שערי אחווה בפאתי נווה צדק) אשר הוקמה על מגרש של 18 דונם שנרכש בשנת 1930. השכונה נוסדה בקרבת שיכון מורים ופקידי עירייה ושכונת נחלת יהושע (מרכז בעלי מלאכה ג') באזור רחוב מיכ"ל וקצה רחוב פרץ חיות, ונבנו בה 25 בתים  בני 2-3 חדרים בשנים 1932-33 על מגרשים בגודל של 500-750 אמה כל אחד. מבין מייסדי השכונה היו 7 חברי קואופרטיב המעביר והשאר, עובדים במוסדות הסתדרותיים ופרטיים. ה"ה כס (יהודי בעל אמצעים מאמריקה) וקוורטין (שהיה חזן ידוע בתל אביב) אשר הלוו את הכספים למתיישבים, לקחו על עצמם גם את בניין הבתים בפועל. לצורך זה, נוסדה חברת הבנייה נווה. במודעה המצורפת (עיתון דבר 21.11.1933 ) מופיעה כתובת המכבסה: רחוב הכרמל (הכוונה לרחוב המלך ג'ורג'), שכונת אחווה 1. בית הרעפים המשופץ ברחוב פרץ חיות 30א' הוא מזכרת לעוד שכונה נעימה ואינטימית שנעלמה. תוויות: מרכז בעלי מלאכה, מרכז העיר
| TLV100 7.8.09
|
