6 באוג׳ 2008
שכונת כרמיה 
שכונה קטנה באזור ברחובות גורדון, רופין וארנון, צפונית לשכונת תל נורדאו, ובסמוך לחוף הים. הוקמה בהשתדלות גואל האדמות יהודה פנץ. כרמיה נקראה על שום כרמי השקדים שהיו באזור טרם בניית הבתים. שם השכונה אינו מוכר לתושבי העיר, אך השתמר ברחוב הכרם שבשכונה. בקומת הקרקע בבית ברחוב ארנון 15 גרה המשוררת לאה גולדברג (בתמונה הראשונה) עם אימה ועל השכונה כתבה את ספר הילדים ידידי מרחוב ארנון. תבנית השכונה עוצבה במסגרת תכנית גדס ובסביבתה נמצאים מהחשובים בבתי הסגנון הבינלאומי בעיר. בית קרייתי (אדריכל שמואל מיסטצקין, 1938 ) ברחוב רופין 12-14. ובית זלטופולסקי ברחוב גורדון 9 (בתמונה השניה, מתוך ויקיפדיה העברית) שנבנה ב-1935 בתכנון דב כרמי. בבניין זה התגורר גם השר והמשורר גד יעקבי ז"ל. בין רחוב ארנון לרחוב גורדון נמצא גן ע"ש החייל ערן ויכסלבאום ז"ל, שגדל בשכונה ונהרג עם חבריו לסיירת מטכ"ל באסון צאלים ב' בשנת 1992. בקרבת הגן (גורדון 3) פעלה במשך שנים מערכת העתון האנטי ממסדי העולם הזה.
תוויות: הצפון הישן
| TLV100 6.8.08
5 באוג׳ 2008
גבעת ראשון לציון (“הגבעה") וכיכר לוינסקי 
שכונת צריפים לשעבר שנבנתה ב-1929 על ידי יהודים יוצאי תימן. "הגבעה" נבנתה בשוליה של שכונת נווה שאנן. במרוצת השנים פינו הצריפים את מקומם לבתים קטנים בעלי גגות רעפים, הנראים היטב מחלונות האוטובוסים העוברים מעל הויאדוקט, בדרכם לתחנה המרכזית החדשה. לבתי השכונה אין טאבו וכל שטח השכונה רשום באמצעות אגודה שמושבה בירושלים. את התושבים המקוריים החליפו בעשור האחרון עובדים זרים, בעיקר מהפיליפינים. בית הכנסת של השכונה "שערי ציון" (בתמונה השניה) עדיין פעיל והכניסה אליו היא מרחוב לוינסקי. בית כנסת נוסף בנוסח תימן, "מגדל עוז" פועל בקומת קרקע של מגדל המים ברחוב ראשון לציון 13. בפאתי השכונה, בצומת הרחובות לוינסקי ויסוד המעלה, פועלת בשנים האחרונות הישיבה החילונית בינה במבנה ששימש בעבר קופת חולים אזורית. השכונה כולה מיועדת להריסה במסגרת כיכר לוינסקי - פרוייקט פינוי בינוי המנוהל על ידי חברת עמיגור (הדמייה של הפרוייקט בתמונה השלישית). במסגרת פרוייקט זה מתוכננים להיבנות סביב כיכר גדולה שני גורדי שחקים בני שלושים וארבע קומות ולצידם, מבני מגורים בגובה של שש קומות. תוויות: נווה שאנן, צריפים
| TLV100 5.8.08
בתי השוקולד וכיכר התזמורת (פרדס ליטוינסקי)
ראשיתו של המקום במגרש שמכר פריץ לאמלה הטמפלרי למשפחת ליטוינסקי, שבין עיסוקיה היו רכש ופיתוח קרקעות כמו תל ליטוינסקי (תל השומר וקו האוטובוס הפרטי מספר 70 שהוליך אליו), הפרדס ליד קיבוץ געש (מרכז הקניות בקיבוץ שפיים ובית הטירה) ועוד. במקום פעלה במשך שנים חווה חקלאית עירונית (המשתלה) ששימשה את תלמידי בתי הספר בעיר. הפרדס היה מערבית לתחילת רחוב איבן גבירול, וחלק משטחו יועד בתכנית גדס להמשך שדרות רוטשילד ולבניית  הכיכר האזרחית ובית העירייה. לצורך זה הופקע חלק גדול מהפרדס בשנת 1933. בית העירייה לא הוקם במקום, אך המתחם הפך לכיכר התרבות של העיר עם הקמתם של בית תיאטרון הבימה (1935-1945), היכל התרבות (1957) ומוזיאון העיר לאמנויות ע"ש כוהנת התמרוקים הלנה רובינשטיין (1959). לצד הכיכר לאורך רחוב הוברמן נבנו בשנת 1958  בתי השוקולד, שנקראו כך מאחר ובתים אלה היו משכנם של משפחות מייסדי בית החרושת לשוקולד עלית. אלה היו בתי הדירות הכי יוקרתיים בעיר באותה התקופה, וגם כיום, שישים שנה אחרי הקמתן, עדיין ניתן להתרשם מגודל הדירות ומסטנדרט הבנייה הגבוה. במקום בית העירייה נבנה בכיכר היכל התרבות, אולם הקונצרטים המרכזי בישראל. מעונה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, ומהמבנים החשובים ביותר באדריכלות הישראלית שלאחר קום המדינה. הכיכר והרחובות סביבה נקראים ע"ש אישים מרכזיים בהסטוריה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית: ברוניסלב הוברמן (מייסד התזמורת) ארתורו טוסקניני (מגדולי מנצחי התזמורות בעולם, אשר ניצח על הקונצרט הראשון של התזמורת ב-1936) וליאונרד ברנשטיין ( אשר ניצח על הקונצרט שחנך את היכל התרבות). במרכז גן יעקב הצמוד לתיאטרון הבימה עומדים שני עצי שיקמה עתיקים, מהימים שלפני הקמת העיר. כיכר התזמורת תפקדה במשך שנים כמגרש חנייה גדול. עיצוב הכיכר מחדש (בתכנון הפסל דני קרוון) לרגל שנת המאה ליסוד תל אביב,הפיכת החניון לתת קרקעי והחזרת הכיכר להולכי הרגל, מדגישה את החשיבות האדריכלית והתרבותית של המקום.
בתמונה הראשונה נראים היכל התרבות ובתי השוקולד. שניהם בתכנונו של חתן פרס ישראל לאדריכלות, דב כרמי. הכיכר ושלד תיאטרון הבימה בזמן בנייתם (2008), נראים בתמונה השניה. בתמונה השלישית, הדמייה של הכיכר. ובתמונה האחרונה, מבט מהכיכר אל פינת הרחובות רוטשילד ומרמורק (צלם: יונס רודולף 1938). תוויות: מרכז העיר
| TLV100 5.8.08
כרם אל דלק 
שכונה קטנה ברחוב עבודת ישראל, ליד פינת הרחובות יפת ושבטי ישראל, והצומת המכונה חאג' כחיל. בשכונה גרים בעיקר מפוני רחוב שישים (רחוב קדם של ימינו) והעירייה מתכננת לפנות אותם (שוב) לטובת פרוייקט מגורים חדש. בקרבת השכונה, נמצא הבית הירוק (בתמונה) שנבנה ב-1934 בסגנון ארט דקו כביתו של שייח עלי (פרדסן וסוחר בדים ידוע ביפו) . שימש שנים רבות בית דין צבאי ובשנים האחרונות משמש בית ספר לילדי האוכלוסיה הערבית.
תוויות: יפו, ערבים
| TLV100 5.8.08
בצרון (עזרה ובצרון)
שכונה במזרח תל אביב עם בתים צמודי קרקע ובתי שיכון בין שדרות ההשכלה ורחוב בצרון. השכונה נבנתה החל משנת 1948 על אדמות המושבה הגרמנית שרונה ונקראת בשם האגודה השיתופית שיזמה את השכונה. במרכז השכונה, בית הספר בלוך (ע"ש ראש העירייה לשעבר. ביה"ס נקרא בעבר: הבונים) המשרת גם את שכונת רמת ישראל. במושגים נדל"נים, נחשבות הסמטאות הצפוניות (הקרובות יותר לדרך השלום) לפחות טובות, בעוד שהבתים הדו משפחתיים בסמטאות הדרומיות, הפכו במרוצת השנים לוילות יוקרתיות. בניית הבתים נראית בתמונה של זולטן קרוגר משנת 1949
תוויות: מזרח העיר
| TLV100 5.8.08
חורשת עציון. יפו ג' 
ראשוני גוש עציון התגוררו בבית המנזר הגרמני בכפר עציון (בתמונה משנת 1944) אותו הקימו ב-1928 נזירים ממנזר דורמיציון בירושלים. סיפורה של חורשת עציון מתחיל עם אישור תוכנית החלוקה באו"ם (29 בנובמבר 1947) ותחילת מלחמת האזרחים היהודית ערבית. כשהתגברו הקרבות הוחלט לפנות את הנשים והילדים מכפר עציון אל ירושלים. כל הילדים והנשים למעט אישה אחת שסרבה לעזוב את הכפר, עברו להתגורר במנזר רטיסבון שבירושלים. ב-13 במאי 1948, נפל כפר עציון. רוב הגברים נהרגו בקרב והנשים הפכו באחת לאלמנות. זהו מקרה נדיר של יתמות קולקטיוית שנשתמר מאחר והנשים וילדיהן עברו לבית ערבי בדרומה של יפו, בו התגוררו יחד עד שנת 1960. עם שיחרור גוש עציון ב-1967 חזרו כמה מהם להתגורר בגוש. ראשית החורשה (בתמונה השניה) בנטיעות שקיימו ילדי גוש עציון במקום לזכר אבותיהם. בתחילת שנות השבעים יזמה העירייה את הקמת שכונת יפו ג´ (בתמונה השלישית) בסביבת אתר ילדי כפר עציון. החורשה ובית הכנסת קדושי כפר עציון ברחוב הסמוך (אפלטון 8 ) משמרים את הסיפור האנושי המיוחד. תוויות: יפו
| TLV100 5.8.08
4 באוג׳ 2008
שכונת מוגרבי
שכונה קטנה צפונית לדרך ההגנה במזרח תל אביב, בין שכונת מכבי החדשה לשכונת יד אליהו ובקרבת שכונת הקווקזים. ממוקמת סביב הרחובות פטריה, החותרים ויציאת אירופה.
תוויות: התקווה, יד אליהו
| TLV100 4.8.08
|
