המתהלך ברחוב ביל"ו במרכז העיר ומתבונן בבתיו, שואל את עצמו להיכן נעלמו הבתים שבין בית מספר 18 לבית מספר 28 (בתמונה הראשונה). אז הנה הסיפור. בשנת 1914 רכש נסטיסין, יהודי שהגיע מסיביר, את פרדסו של הערבי זריפה ובשנת 1925, בנה את הקוטג'ים הראשונים של תל אביב אשר תוכננו על ידי האדריכל נ' צוקרמן. אלה היו בתי Townhouse דו קומתיים בסגנון אנגלי המחוברים זה לזה בקיר משותף ולכן נקראו: הבתים המשותפים. בזמן בנייתם היו בתים אלה בנקודה הכי מזרחית בעיר ובינם לבין מושבת הטמפלרים שרונה השתרעו שטחים פתוחים. עם השנים, גבר הלחץ הנדל"ני. הסביבה נתמלאה בבתי קומות ובשנות השבעים נהרסו חלק מהם לטובת בניית בתי קומות משותפים (בתים מס' 16,18) במקום.

ליד הבתים המשותפים, מאחורי בית הספר הדתי ביל"ו (כיום ישיבה תיכונית בר אילן) פעל בשנות החמישים והשישים בית הספר הדתי תיכון עירוני ח'. מבנה בית הספר שימש במקביל גם את תיכון הערב גבע. כאן, בימי טרום מדינה, פעל קן של ברית החשמונאים (אשר כונתה גם ברי"ח. סמל התמונה באיור), תנועת נוער ז'בוטינסקאית חרדית אשר פעיליה (אחד מהם הוא הרב שאר ישוב הכהן, רב העיר חיפה) לחמו במסגרות האצ"ל והלח"י. סיסמת התנועה היתה לה' הישועה ומטרתה, חידוש מלכות ישראל בארצו. קן אחר של התנועה היה ברחוב נחלת בנימין. ברית החשמונאים "הוצנעה" לאחר קום המדינה. שלטון מפא"י העדיף לשכתב את ההיסטוריה, ולהשכיח את קיומה של תנועה חרדית לאומית אקטיויסטית שפעלה באגף הימני של המפה. הספר ברית החשמונאים – במאבק לחרות ישראל מאת דר' שאול אבישי (הוצאת ראובן מס 2007) הינו מקור להכרות עם התנועה ורעיונותיה.

נבנה על אדמות שרונה לשעבר במהלך מלחמת העצמאות. במקום נבנו 108 דירות במספר בתי קומות. זה היה אחד משיכוני מגורים של ההסתדרות שנבנו בקצה רחוב ארלוזרוב, קרוב לדרך נמיר של היום, לצד שיכון נועם ושיכון עובדי המדינה. בתמונה: הזמנה מחודש אפריל 1948 לטכס הנחת אבן הפינה לבתי השיכון ותמונות מעבודה באתר הבניה (מתוך אוסף העיר הנגלית לעין).

בשנות המנדט הבריטי התפתח בצידה המזרחי של דרך מנחם בגין (דרך פתח תקווה לשעבר) מתחם מסחרי ובו מאגרי דלק של חברות הנפט הגדולות ובראשן, חברת של - ענקית האנרגיה הבינלאומית. המתחם נהנה מגישה נוחה לשאר חלקי הארץ באמצעות דרך פתח תקווה ובאמצעות מסילת הברזל הצמודה אליו. והמשיך לשמש את חברות האנרגיה עד שנות השבעים. מאוחר יותר, נבנו על הקרקע היקרה מגדלי משרדים מודרנים אליהם יצטרפו מגדלים נוספים בעתיד עם פינוי מתחם חסן ערפה ובניית קו הרכבת הקלה. בשנת 1997 נבנו במקום מגדלי אביב (בית אמות ביטוח) בתכנון האדריכל ישראל גודוביץ' - גוש בנוי מודרני בו כלולים שלושה מבנים. מעין הומאז' לקרל רובין, מתכנן בית הדר שנבנה שישים שנה קודם בפינה הנגדית של צומת הנפט (הצטלבות דרך פתח תקווה ורחוב הרכבת). כזיכרון לימים ההם, נחנך ב-2005 בפתחו של רחוב החרושת (כיום: רחוב דוד חכמי) המוביל לשכונת הרכבת, מגדל סונול - מבנה משרדים מודרני בן 23 קומות, בו משולבת תחנת דלק בקומת הכניסה. בית הספר לאמנות קמרה אובסקורה פועל כבר שנים רבות בתחילת רחוב ריב"ל הסמוך. בתמונה הראשונה משנת 1956, רכבת שיצאה מתחנת הרכבת יהודה הלוי תל אביב, חוצה את צומת הנפט כאשר ברקע נראה מתחם הנפט המוקף חומה. בתמונה השניה (צילום מתחילת שנות הארבעים, כפי הנראה), מבנה החברה הארץ ישראלית לקירור והספקה, בסמוך לצומת הנפט.