13 בנוב׳ 2007
מתחם גבעון מתחם משרדים שנבנה ביוזמת עיריית תל אביב בשנות השישים על אדמות הטמפלרים מהמושבה הסמוכה שרונה (הקריה). המבנים הוחכרו לצרכי עסקים בלבד. מה שמונע  משורה של יזמים צעירים להפוך את החללים המיושנים ללופטים עכשווים בפריים לוקיישן בין הסינמטק ומסעדות רחוב הארבעה לפארק המתוכנן בדרום הקריה. במרכז המתחם, רחוב גבעון, הנקרא ע"ש העיר הכנענית, בה החל משחק המוות שבהמשכו הרג אבנר בן נר את עשהאל בן צרויה. כבר שנים שה"רחוב" מתפקד כחניון לכלי רכב ובמקום התקיים גם שוק טעם העיר הראשון. המתחם עומד לעבור מתיחת פנים רצינית בזמן הקרוב. כאשר בשטח הרחבה הפנימית (גבעון) יבנה באמצעות החברה העירונית "אחוזות החוף", חניון תת קרקעי  בארבעה מפלסים, לכאלף מכוניות, ומעליו פיאצה גדולה (ההדמייה שבתמונה מתוך אתר החברה), אותה העירייה מייעדת לבתי קפה, כמו גם לאירועים המוניים. בתמונות  הנוספות נראים מבני המתחם בשנות השבעים עם החזיתות הפונות אל רחובות החשמונאים וקרליבך. תוויות: המזרח הישן
| TLV100 13.11.07
כארם אל תות
ישוב ערבי קטן ששכן עד מלחמת העצמאות בפרדסי אבו כביר ובפאתי קרית שלום של ימינו, בערך באמצע הדרך בין גרעין הכפר אבו כביר לבין ס'כנת אל טורקי. על חלק מאדמותיו נבנה מרכז גורן גולדשטיין. במקום הוקמה שכונת קרוואנים בתחילת שנות התשעים (שפונתה בינתיים) והבית בתמונה (רחוב 3383 מספר 32) לצד מבנה עותומני הבנוי דרומה לו, הם השרידים היחידים שנותרו לישוב זה. מערבית לכפר היה נטוע הפרדס של אסתר אמזלק (אשתו של חיים ניסים אמזלק, מנכבדי הקהילה היהודית וסגן הקונסול הבריטי ביפו). בשולי השטח עדיין ניתן לראות את שרידי בריכות האגירה שסיפקו מים לפרדס. האזור מתוכנן כבר שנים כפארק חורשות מטופח, אלא שהעירייה מתמהמת בביצוע תכנית זאת. 
תוויות: אבו כביר, אמזלק, ביארה, ערבים, קרית שלום
| TLV100 13.11.07
כארם אל באשה
מי שמסתובב בימינו בין בתי קרית שלום, לא יכול שלא לשים לב למבנה שבתמונה (ליד רחוב אסירי ציון) המשמש כיום בית כנסת לתושבי הסביבה. אי אפשר לטעות בסגנון הבנייה הערבי, השונה כל כך מהבתים האחרים בשכונה. מדובר בבית האחוזה של כרם הפאשה שהיה ממוקם בלב פרדסי אבו כביר. תוויות: אבו כביר, ערבים, קרית שלום
| TLV100 13.11.07
השכונה הקופטית (גבעת ערקטנג'י)
מהשכונות היקרתיות ביותר של יפו הערבית לפני 1948. שכנה בסמוך לגן השניים, ברחוב ציונה תג'ר והסמטאות הסמוכות, ונקראה בערבית גבעת ערקטנג'י (Tel Araqtanji). בשכונה גרו חלק מהמשפחות העשירות והמכובדות ביותר ביפו. בהם נכבדים ערבים ששימשו קונסולים של מדינות זרות. סיור בשכונה הקטנה בין הבתים המרשימים עם העמודים והקשתות, יעיד על העושר שצברו תושבי השכונה במשך עשרות השנים טרם בריחתם מהעיר. הבית הראשון בשכונה נבנה על ידי ג'ון אל-עביטאר ששימש כקונסול בוליביה. והבתים שבתמונות הם ביתו של הישאם שרעבי (בתמונה הראשונה) וביתו של אלפרד רוק (השניה). בשנות השלושים פעל בכניסה לשכונה (לצד רחוב יפת בימינו) בית הקולנוע הערבי אפולו שהחל את דרכו בהקרנת סרטים אילמים. בצמוד לשכונה מצד צפון (רחוב אבינרי בימינו) נמצא מתחם המנזר הקופטי (בתמונה האחרונה).  תוויות: יפו, ערבים
| TLV100 13.11.07
שכונת פועלים א'
שכונת הפועלים הראשונה בעיר ובה שלושים וחמישה בתים פרטים בני קומה אחת (צמודי קרקע, בשונה ממעונות עובדים) עם משק עזר של כחצי דונם בצמוד לכל בית, נבנתה בשנת 1931 על שטח של שלושים דונם במקום כרם שקדים שהיה במקום, בין שדרות הקרן הקיימת לישראל ורחוב לסל. ממערב לשכונה, קרוב לחוף הים, פעל בית החרושת לעורות לפקוביץ (במרתפיו פעל מאוחר יותר מפעל מחתרתי לייצור נשק של ההגנה. סירחון ריח העורות הרתיע את הבריטים מלחפש שם) ובסמוך הוקמה עוד קודם (בשנים 1924-1925) שכונת "החאפ" מחלול. הזוג המפורסם בשכונת פועלים א' היו דוד ופולה בן גוריון שביקשו וקיבלו אישור לבניית קומה שניה. ביתם הפך למוזיאון (תמונת הבית מתוך אתר בית בן גוריון) והשדרה שינתה את שמה משדרות קרן קיימת לישראל לשדרות בן גוריון לאחר מותו בסוף שנת 1973 וקבורתו בקיבוץ שדה בוקר. תוויות: הצפון הישן, פועלים
| TLV100 13.11.07
. . . שכונת פועלים ב'
שכונת הפועלים השנייה הוקמה בשנת 1931 צפונית לשכונה הראשונה על שטח של 26 דונם בין הרחובות לסל וארלוזרוב וסביב הרחובות ברנשטיין וא.ד. גורדון (שניהם מנהיגים סוציאליסטים ידועים). בשכונה זאת גרו 35 משפחות בבתים דו קומתיים. במרכז השכונה פעל במשך שנים רבות (1931-1992) בית חינוך לילדי עובדים ע"ש א. ד. גורדון (בתמונה: סמל בית החינוך) עד שעבר לפני מספר שנים למבנה בית הספר לדוגמא לשעבר ברח' הירקון 248. בית ספר זה בניהולו של גרשון זק, היה מודל לחיקוי בבתי החינוך של זרם העובדים בכל רחבי הארץ. הונהג בו יום לימודים ארוך כולל ארוחות, ניתנו בו הערכות במקום ציונים, המורים היו מעורבים בתכניו (שהושתתו כמובן על רעיונות השיתוף והשוויון) וכל כיתה תרמה יום בשבוע לאחזקת בית הספר. בתמונות, בתים שנבנו בשכונה על ידי הקבלן אברהם פינקלשטיין (באדיבות הגב' טלי אלוף). בשכונת פועלים ב' גדל הסופר יורם קניוק והוא חוזר בספרו על החיים ועל המוות לתקופה בה גידלו תושבי השכונה הצעירה תרנגולות ובכל חצר היה אפשר למצוא עצי פרי.
תוויות: הצפון הישן, פועלים
| TLV100 13.11.07
.
.
.
שכונת מכבי הישנה בשנת 1925 רכשו חמישים משפחות, שהרכיבו את האגודה השיתופית מכבי צריפים, קרקע של תשע וחצי דונם בפינת הרחובות אליפלט והרבי מבכרך של היום (אז, רחוב אמליקאן) והקימו עליה את צריפיהם. המיקום, בקרבת המושבה האמריקאית גרמנית ובסמוך ל"מגרש הדקלים" בו שיחקה קבוצת הכדורגל של מכבי (המגרש השתרע בשטח גינת דרויאנוב ורחוב אליפלט של היום, והוא מתועד היטב בספר הצילומים של קורבמן בעריכת בתיה כרמיאל, מוזיאון ארץ ישראל - יד יצחק בן צבי, 2004). השכונה סבלה מפרעות הערבים בשנת 1929 ושנת 1936, ומאוחר יותר, אף נשרף חלק ממנה ביוזמת ההגנה. זאת על מנת למנוע מהערבים לפרוץ את קווי ההגנה בדרום העיר. באמצע שנות השלושים הוקמה עוד שכונת מכבי, החדשה, מעבר לנחל אילון (ואדי מוסררה), צפונית מערבית לשכונת התקווה. בשנות השמונים התפרקה האגודה מרצון והחלה לפנות צריפים ומוסכים משטח השכונה. כאשר השטח יועד לסלילת דרך מהירה. בפועל, נבנה רק רחוב אליפלט, כאשר שאר השטח (בעיקר מגרש החניה) מושכר במשך שנים על ידי העירייה לגורמים פרטים. בתמונה העליונה נראית מכבי תל אביב במגרש הדקלים (הצילום מתוך הספר המומלץ "קורבמן - צלם תל אביבי אחר") . בתמונה השניה ניתן לראות את מגרש מכבי הסמוך לצריפי השכונה עליו נערך מסדר של המשטרה העירונית (צילום: אברהם סןסקין 1026) ובתמונה האחרונה, מגרש החניה עליו היתה בנויה שכונת מכבי הישנה. תכנית בניין עיר מאושרת מייעדת את שטח השכונה לשעבר לתעסוקה.
תוויות: מושבה אמריקאית-גרמנית, פלורנטין, צריפים
| TLV100 13.11.07
7 בנוב׳ 2007
שכונת מול המכבי (מכבי ב')
במקביל להקמתה של שכונת מכבי, הוקמה גם שכונת הצריפים מול המכבי שנקראה לעיתים גם שכונת מכבי ב'. זאת היתה שכונה קטנה יותר מהראשונה והוקמה מצפון-מערב לדרך שכם על אדמות שנרכשו  מהערבי אבו לאבן, בסמוך למגרש הפועל אז (את שרידיה הדלים אפשר עדיין לראות ברחוב אשקלון) ובקרבת תחנת הרכבת הטורקית המתחדשת.
תוויות: מושבה אמריקאית-גרמנית, צריפים
| TLV100 7.11.07
אמריקן קולוני 
פרוייקט יוקרתי של חברת הבניה אמריקן קולוני, בפינת רחוב הרבי מבכרך (רחוב אמליקאן לשעבר) ורחוב אליפלט. שמתהדר בקרבתו למושבה האמריקאית גרמנית ולנווה צדק. אז זהו שלא. נווה צדק היא במרחק דקות הליכה, אבל ממש לא שם. ולמעשה, שוכן הפרוייקט בין צריפי העוני והמוסכים של שכונת מכבי הישנה לשעבר (לא ממש מגניב, הא?) לבין מבנה התעשייה ברחוב אילת 22 שבמרתפו נפתח בשנת 1988 מועדון "זמן אמיתי" (עם הופעות של להקת הקליק) וקומותיו האחרונות הוסבו באופן לא מוסדר (אם להתבטא בעדינות) ללופטים להשכרה המבוקשים על ידי צעירים. ובכלל, קשה להבין למה ישקיע מישהו (אלא אם הוא תושב זר החסר כל מושג בגיאוגרפיה העירונית) חצי מליון דולר בדירה בפרוייקט הבנוי על ציר אליפלט-שלבים, שמתוכנן להתרחב ממש בקרוב ולשמש ציר כניסה ראשי לעיר מצד דרום (במקביל להפקעת ציר שדרות ירושליים לטובת הרכבת הקלה). אז ככה, עם שם נוצץ (המלון המזרח ירושלמי הנפלא) ועם אתר אינטרנט מלוקק, מוכרים היום דירות יוקרה באיזור ממש לא יוקרתי.
תוויות: מושבה אמריקאית-גרמנית, פלורנטין
| TLV100 7.11.07
חוות רוהאם Roehm Hofשרידי החומה התוחמת את בית הספר לאמנויות מדרום (לצד רחוב אוליפנט) וחוצה את המגרש שבין הבתים 61-63 ברחוב מאז"ה, הם מצבה אילמת לחוות רוהאם - התיישבות גרמנית חקלאית ראשונה באזור תלאביב שראשיתה בשנת 1870 (שנתיים טרם הקמת שרונה). קונארד רוהאם הגיע לפלסטינה ב-1869 ורכש את החווה ממנזר האחיות הרומיות שנה אחר כך. ע"פ רות קרק, החוות הטמפלריות הראשונות עסקו בגידול ירקות, תפוחי זהב, אפרסקים ומישמשים. עם פטירתם של הזוג רוהאם בשנת 1872 עברה ככל הנראה החווה לידי משפחת גינטר. החווה מופיעה במפה המצורפת ל ספר תל אביב (בעריכת דרויאנוב) כאדמת גינטר, והמשיכה  להתקיים ככל הנראה עד מלחמת העולם השניה. עד אמצע שנות הארבעים היתה אדמת החווה מחוץ לגבולות המוניציפלים של עירית תל אביב,כאשר השטחים שמסביבה נרכשים בהדרגה, הפרדסים והגינות נעקרים ונבנים בתי מגורים (כמו מעונות עובדים א-ב-ג שנבנו בסמוך לחומה הדרומית שנותרה). משנת 1945 מופיעים שטחי החווה כחלק מהשטח המוניציפלי של תל אביב וכאזור מגורים. אך עוד בשנות החמישים נותרו חלק משטחי החווה כשטחים חקלאיים ובעיקר רפתות ומחסנים חקלאיים. בסמוך, בחצר האחורית של הבית ברחוב מאז"ה 59 ניתן לראות עץ שקמה עתיק מהימים שקדמו להקמת העיר. בקרבת הגבול הצפוני של חוות רוהאם (מתחם צקלג בימינו) היה בית הקברות הטמפלרי של המושבה שרונה. המידע והתמונה לקוחים מתוך הבלוג של יתיר ידידי. שם גם מומלץ לקרוא את הסיפור השלם על חוות רוהאם. תוויות: המזרח הישן, טמפלרים, נוצרים, שרונה
| TLV100 7.11.07
2 בנוב׳ 2007
בתי שפירא 
(פלונית ואלמונית)
מאיר געצל שפירא יהודי עשיר מדטרויט שעלה לארץ ב-1922 מאוד אהב את אשתו סוניה. לכבודה בנה את פסל האריה שבעיניו נורות אדומות שהיו מאירות בשעות הלילה (האמן היה כפי הנראה הפסל האמריקאי גורדון) ועל מנת להקל עליה את ההליכה, בנה עבורה מדרכת עץ שנמשכה עד לצומת המלך ג'ורג' ואלנבי של ימינו. סביב ביתם, בנה שפירא עוד מספר בתים להשכרה בסגנון אקלקטי בסמטאות פלונית ואלמונית. הסיפור הרי כבר ידוע... שפירא רצה לקרוא לסמטאות על שמו ועל שם אשתו. ואף התקוטט בעניין זה עם דיזנגוף. ראש העירייה חשב שאצלו כסף לא קונה  הכל (ואולי סירב עקב תכנון רחוב שפירא אחר, צבי הרמן, מעט צפונה). כך שאדון גצל נאלץ להסתפק בהנצחת שמו באמצעות שכונה אחרת שאת קרקעותיה רכש – שכונת שפירא. למזלו, היתה שכונה זאת עד 1948 בשטח השיפוט של עיריית יפו - לא בהישג ידו של דיזנגוף. הסמטאות הפכו עם השנים למרכז תרבותי שוקק חיים והן מהוות את מקום משכנם של גלריית פלונית לאומנות ומרכז אינדימדיה הישראלי. ובאותו העניין, כתבה הילה טוב את בלדה לסמטה פלונית. בין שני העמודים שנותרו בכניסה לסמטה פלונית נמתח שער שהיה ננעל מדי ערב. ובצמוד לשכונה ברחוב העבודה 7-9, פעל עד סוף שנות השבעים "מושב זקנים" – מתחם בית אבות שבמרכזו היתה חצר גדולה. בתמונה: הבית ופסל האריה בסמטה פלונית ועטיפת האלבום "הייתי פעם ילד" של אריק אינשטיין בשיתוף יוני רכטר, בצילום נפלא של עודד קליין.  תוויות: מרכז העיר
| TLV100 2.11.07
.
.
שכונת שובע
שכונת צריפים  קטנה על גדות האילון (ואדי מוסררה) שהיתה קיימת צפונית למאפיית שובע בצמוד למנהרה היורדת מרחוב לה גוארדיה אל כביש אילון דרום. לא ברור מתי הוקמה השכונה,  אולם תושביה התלוננו על יריות מצד פורעים ערבים כבר במאורעות 1936 וצריפיה מסומנים במפה משנת 1945. עדות רחל נוביק: "בשנות החמישים ואדי מוסררה עלה על גדותיו ושטף את שכונת שובע. הדיירים פונו מבתיהם ואיבדו את כל רכושם. הבית שלנו היה הקרוב ביותר לואדי ולכן נפגע במידה רבה מאד. ליד ביתנו אפשר לראות את ביתם הקטן על סבתא וסבא שגרו בסמוך (התמונה לקוחה מתוך ארכיון הגב' רחל נוביק). חלק משטח השכונה לשעבר הופקע לטובת פרוייקט  "נתיבי אילון" וחלק אחר נכלל בתכנית מתחם מגדל אנגל (בשטח שבין נתיבי אילון ורחוב החרש) אשר בנייתו מתעכבת כבר מספר שנים. תוויות: המזרח הישן, צריפים
| TLV100 2.11.07
 גן הוואי (אל-עלמיין)
מועדון לילה ומסעדה מצפון לתל אביב על מי הירקון ומוקף פרדסים. ובימינו, בשטח המיני גולף וליד גשר הירקון (גשר הקשתות). בימי מלחמת העולם השנייה צצה על חוף הירקון שורה של בתי קפה מזרחיים קטנים, וחיילי הצבא הבריטי ישבו בהם בצל סככות עשויות מחצלות. בית הקפה שהקים אִבְּרָאהִים אֶל-בֵּידָאס, תושב שֵיח' מֻוָּאנֶס - נתרחב לאחר המלחמה וגדל, ואליו הצטרפו כשותפים גם חיילים יהודים משוחררים. בערבים נערכו בו מופעי בידור וניתן לו השם האקזוטי גן הוואי (בפי הערבים נקרא המקום אל-עלמיין) . ב-8 באוגוסט 1947, בעקבות סכסוך בין פאוזי אַבּוּ קישק, בן שבט הבדווים שישב ממזרח להרצליה ורמת השרון, ובין בֵּידָאס, פרצו חברי כנופיה ערבית אל תוך גן  הוואי ההומה, פתחו באש והרגו את בעל בית הקפה וארבעה יהודים מאורחי המקום (בהם גם הבדרן מאיר תאומי, אביו של השחקן עודד תהומי). עדות אנינה קפלן: "ישבנו בגן הוואי . התזמורת ניגנה טנגו. לפתע ראינו אנשים עומדים בעמידה משונה, עם בגדי חאקי ומכנסיים קצרים. לא יכולנו לנחש מה הם יכולים לעשות. בֵּידָאס הבין וצעק להם בערבית: 'אחוי, אחוי. תפסיקו, אל תעשו את זה, חבל, חבל!' הם ירו, קצרו בקהל, והרגו את בֵּידָאס מול עינינו. רצנו החוצה ושכבנו בין השיחים." לפי הגרסא הפלסטינית, הרקע לאירוע היה פלילי. בֵּידָאס סירב להשיא את בתו לאבו קישק, וזה בתגובה, שכר את כנופיתו של סייף א-דין (גם הוא בן שבט אבו קישק) כדי לשדוד את בית הקפה אלא שהשוד הפך לקרב יריות במהלכו נהרגו יהודים והאירוע קיבל לטענתם בטעות, אופי לאומי. המבנה בגן הוואי נהרס בסוף שנות השבעים לטובת הרחבת הפארק. מוזר שאת האתר ההסטורי הזה הקפידה העירייה להרוס, בשעה שמאז, נבנו על חשבון שטח הפארק מאות רבות של מטרים מרובעים (מרכז דניאל לחתירה לדוגמא). התמונה לקוחה מתוך בתי יפו תל אביב מספרים ספרו (המצויין, אני חייב להוסיף) של פנחס בן שחר. בנוסף, מצורפת מודעה על חללי הרצח בגן הוואי מתוך ידיעות עיריית תל אביב. 
תוויות: ערבים, פארק
| TLV100 2.11.07
 גבעת שמשון
שכונה קטנה צפונית לדרך ההגנה, בין שכונת התקווה לשכונת יד אליהו. ממוקמת סביב הרחובות אני מאמין, הפרטיזן היהודי וגוש עציון. השכונה היתה מעורבת בתחילת דרכה וגרו בה לצד יוצאי חאלב, גם יהודים יוצאי תימן, צפון אפריקה ואשכנז. השכונה נקראה ע"ש חברת שמשון שקנתה את הקרקע ומכרה אותה לתושבים. ביסוד השכונה הית מעורב גם הבנק החקלאי אגרובנק, שיזם גם את הקמת שכונת אגרובנק בחולון. לצד השכונה היתה שכונה קטנה נוספת בשם גבעת אלישיב. בתמונה, הבתים הישנים של גבעת שמשון הצמודים לחומת אילון החדשה.  תוויות: התקווה, יד אליהו
| TLV100 2.11.07
|
