משכנות ישראל שכונה שנבנתה בשנות השלושים בחלקו המזרחי של רחוב דיזנגוף, במעלה הגבעה בין הדיזנגוף סנטר ואזור היכל התרבות של ימינו. הוקמה על אדמת קורעטו בשטח כחמישים אלף אמות ונבנו בה בתים בסגנון הבניה הבינלאומי. בועד חברת משכנות ישראל אשר יזמה את הקמת השכונה היו חברים אהרן יעקב לוי, הרב עוזיאל ומשה (מוסה) מטלון (בתמונה מימין). המתווך בעסקה היה שמעון מויאל, אשר השתמש לא פעם ביחסיו הקרובים עם בעלי קרקע ערביים לטובת גאולת קרקעות בתל אביב ומחוצה לה.
חלקת הקרקע הצמודה (דיזנגוף פינת שמריהו לוין כיום) היתה בבעלות חברת משק, בינה לבין
חברת החשמל התקיים מו"מ ממושך בקשר לרצון האחרונה להקים במקום שכונה בת עשרים בתים לפקידיה. המו"מ נכשל והשכונה לא הוקמה, אולם כמה מפקידי חברת החשמל בנו במקום את בתיהם באופן עצמאי: בית משפחת צ'רבינסקי בדיזנגוף 20, בית משפחת אביטל ברחוב שמריהו לוין ואחרים.
בדירת המסתור בקומה
השלישית ב
רחוב דיזנגוף 30 התקיימה ישיבת מטה לח"י האחרונה בהשתתפות אברהם (יאיר) שטרן. בפריצה של הבולשת הבריטית לדירה ב-27 ינואר 1942 נפצעו ארבעה מאנשי המחתרת. שניים מהם, אברהם אמפר וזליג ז'ק מתו מפצעיהם ארבעה ימים אחר כך. אלה היו ימיה הקשים ביותר של המחתרת האקטיויסטית.
שבוע קודם נכשלה הפעולה ב
רחוב יעל 8. ושבועיים אחר כך (12 בפברואר) נרצח מנהיג המחתרת יאיר על ידי אנשי הבולשת הבריטית ברחוב מזרחי ב' (כיום רחוב שטרן).
