שכונת בוגרי הגימנסיה
(רחוב חיסין)
הגימנסיה העברית נוסדה כבית ספר פרטי ביפו של 1905 ונדדה בין מספר כתובות (רובן נהרסו) עד שעברה לביתה המפואר בתל אביב הקטנה ונקראה על שמו של הרצל. הגימנסיה העברית הרצליה היתה סמל לעיר החדשה וזרז כלכלי להתפתחותה, באמצעות עשרות תלמידים מחו"ל גרו בבתי התושבים בתנאי פנסיון במימון הוריהם אשר בגולה. כשמלאו חצי יובל לגימנסיה ניכרה בעיר תכונה רבה. הוקמה ועדה להוצאת ספר יובל (מצורפת מודעה) והוחלט על יסוד שכונה לבוגרי הגימנסיה. כמקובל אז, בשכונה שנבנתה בתחילת שנות השלושים הוקמו בתים בני שלוש קומות בסגנון הבינלאומי האופנתי אז, לצד וילות עירוניות מרשימות. השכונה נבנתה סביב רחוב חיים חיסין, גינת נחום צמח וסמטת אברהם לב (מראשוני אחוזת בית). וגרו בה (בין השאר) בוגרי הגימנסיה הארכיאולוג שמואל ייבין ומי שיזם את הקמתה, פנחס ריקליס (איש השומר). כאן גדל בנו, איש העסקים האמריקאי משולם ריקליס. בבית מספר 23 התגורר בוגר המחזור השני ומנהל הגימנסיה דר' ברוך בן יהודה. אשר מאוחר יותר כיהן כמנכ"ל משרד החינוך (קיבל את פרס ישראל בשנת 1975) ויושב ראש חבר השופטים בחידוני התנ"ך. את דמותו בחידונים אלה גילם אורי זוהר באינטונציה בלתי נשכחת בסרט לול . כאן ברחוב חיסין גדלה בתו, נתיבה בן יהודה - לוחמת פלמ"ח, סופרת, מומחית לזמר העברי ומי שחיברה (עם דן בן אמוץ) את המילון העולמי לעברית מדוברת. בבית ליד (21) התגוררו האדריכלית ג'ניה אוורבוך (מתכננת כיכר דיזנגוף, בתי הבימה ומבנים אחרים בעיר), הסופר אהרון פלדמן עבר הדני (גם הוא בוגר הגימנסיה), והצייר אהרון אבני (על שמו בית נקרא מכון אבני - בית הספר לאמנות שאבני היה בין מייסדיו). על מגרש ברחוב חיסין 12 בבעלות הקרן הקיימת נבנה (ושנים מאוחר יותר גם נהרס) בית הלבנון ובו אוסף העתונות העברית של זלמן פבזנר. אבן הפינה לבית (אשר שימש גם כבית מגוריו של פבזנר) הונחה ב15 במאי 1938 במלאות 75 שנים להופעת הלבנון - העתון העברי שהחל לצאת לאור בירושלים 1863. את הבית תיכננה ג'ניה אוורבוך תושבת השכונה. בקרבתו, במרתף בית משותף (חיסין 5) פועלת גלריה שלוש לאמנות עכשווית. למטיילים בסביבה מומלץ גם להעיף מבט בוילה זילברשטיין (שדרות בן-ציון 25) שבפאתי השכונה. לא מעט בתים רבים בעלי עניין יש בשכונה הקטנה, אבל הבית בהא הידיעה הוא לדעת רבים הוילה העירונית ברחוב חיסין 27 בתכנון האדריכל ראובן מיטלמן. בשנת 1941 רכש את המגרש ליאון פינקלשטיין ובנה עליו את הבית המפואר ביותר בתל אביב של אז. פינקלשטיין מת בטרם הסתיימה הבניה, רעייתו נפטרה ב-1995 והבית עמד בשממונו עד 2006 - אז אירח הבית המיועד לשימור, מספר ארועי אמנות. את סיפור הבית אפשר לקרוא בכתבה הבית ברחוב חיסין מאת דליה קרפל.