שיכון הקצינים ברחוב ברנדיס
בשנות החמישים היה לחץ רב לפתרונות שיכון מצד קבוצות אינטרסים שונות, בעוד מצאי הקרקע הפנוייה היה מוגבל. וכך, ארגונים שונים (אשר דרך פעולתם היתה דומה לעיתים לקבוצות הרכישה בימינו) נאלצו לבנות במקביל מספר שכונות ושיכונים בחלקים שונים של העיר. צה"ל היה גולת הכותרת של החברה הישראלית אז ונגדיו וקציניו התעקשו כפי הנראה לגור בתל אביב. כך קמו בשנות החמישים: שיכון צבא הקבע בקרית שלום, נווה צה"ל, שיכוני הצבא ביד אליהו, שכונת צהלה, מעוז אביב וגם, שיכון הקצינים ברחוב ברנדיס. שיכון זה כולל את הבנינים 8 ו-10 בברנדיס ואת שני הבנינים המקבילים (7, 9) ברחוב שטריקר והוא תאום לשיכון עורכי הדין הצמוד לו, כך שנראה כי העו"דים והקצינים בנו יחד, או לכל הפחות השתמשו באותן התכניות.

שיכון המורים ברחוב ברנדייס
ליד שכונת רסקו ולצד רחוב ברנדיס נבנו בשנות החמישים מקבץ שיכונים: שיכון עורכי הדין, שיכון קצינים ושיכון מורים. האחרון כלל את הבלוק הארוך אשר כתובתו היא רחוב ברנדיס 3-5-7. כאן גר וכתב במשך שנים המשורר והסופר לוין קיפניס. אשר היה פעיל כיוצר במשך שמונים שנים רצופות ועל כתביו גדלו אלפי ילדים (בינהם גם כותב שורות אלה). על מפעל חייו קיבל קיפניס את פרס ישראל בשנת 1978.

שיכון עובדי הקרן הקיימת
בימינו, כשאנשי הקרן הקיימת לישראל עסוקים בנסיעות לחו"ל או בתחזוקה שוטפת של יערות. כדאי להזכיר שפעם, היו אנשיה בקו החזית של גאולת הארץ. ולמעשה, היו בין מניחי התשתיות למפעל הציוני. הקרן הקיימת החלה את פעילותה כזרוע של ההסתדרות הציונית למטרת איסוף כספים מבני העם היהודי בארץ ובגולה לשם רכישת קרקעות. ורבים מאיתנו עדיין זוכרים את הקופסה הכחולה (בתמונה) אשר הוצבה בפינת הכיתה וזכתה למעמד של ארון קודש חילוני. גם בתל אביב היתה הקרן הקיימת פעילה ולא מעט שכונות בעיר נבנו על קרקע שנרכשה על ידי הקרן. תל אביב שלפני קום המדינה היתה מרכז העצבים של הישוב כולו. וטבעי שכאשר החלו אדמות שרונה לאכלס שיכונים חדשים, נמצא המקום גם לשיכון עובדי הקרן הקיימת. שיכון זה נבנה ב-1949 בקרבת שיכון עובדי עירית תל אביב ונווה דוד (שיכון הקצינים) ונמצא כיום בין שדרות שאול המלך לקצהו הדרומי של רחוב דפנה, לצד בית הדר דפנה ומול קרן הקריה - קצהו הצפוני של מחנה מטכ"ל, אשר מתוכנן להתפנות על ידי צה"ל לטובת מגדלים נוספים. בקרן הקריה ניתן לראות את בית משטרת הפ.מ.פ (Police Mobile Force) בשרונה אשר בהתקפה עליה (22.2.1946) נהרגו ארבעה מאנשי ההגנה. על שמם, רחוב הארבעה מדרום לקריה. להלוויתם בבית הקברות נחלת יצחק נקראו להשתתף כל תושבי העיר על מנת שמשטרת המנדט לא תוכל לצלם ולאתר את קרוביהם, כמו גם את חבריהם למחתרת.

נבנה על אדמות שרונה לשעבר במהלך מלחמת העצמאות. במקום נבנו 108 דירות במספר בתי קומות. זה היה אחד משיכוני מגורים של ההסתדרות שנבנו בקצה רחוב ארלוזרוב, קרוב לדרך נמיר של היום, לצד שיכון נועם ושיכון עובדי המדינה. בתמונה: הזמנה מחודש אפריל 1948 לטכס הנחת אבן הפינה לבתי השיכון ותמונות מעבודה באתר הבניה (מתוך אוסף העיר הנגלית לעין).

צריפי ניסן
שכונת צריפים קטנה שהיתה קיימת בצפון העיר, בין שכונת רסקו ממערב לבין הכפר הערבי ג'מוסין ממזרח. לפי עדות אלכסנדר אבירם אלף (ויזל) אשר שימש כמזכיר השכונה ופעל עבור הש"י (שרות המודיעין של ההגנה), הוקמה השכונה כפתרון מגורים למשוחררי הצבא הבריטי בעקבות לחצם של אלה על ממשלת המנדט ועל עיריית תל אביב. למעשה, צריפי ניסן (Nissen huts) היה כינוי כללי בריטי למבנים בעלי גג פח מעוגל. בישיבת מועצת העירייה באפריל 1950 דיווח ראש העירייה על מעברם המתוכנן של יושבי צריפי ניסן אל שיכון חדש שיהיה בהמשך יד אליהו. צריפי השכונה "נעלמו" עם פיתוח האזור והבנייה המסיבית במהלך שנות החמישים.