5 באוק׳ 2009
שכונת שפיר קלייןעל אדמת פרדס לשעבר שהיתה בבעלות סוחרי הקרקעות שפיר וקליין (בבעלותם היתה באותם השנים גם הקרקע עליה הוקמה התחנה המרכזית הישנה) הוקמה בתחילת שנות השלושים שכונת צריפים ענייה. שכונת שפיר קליין נבנתה דרומית לשכונת העובד (בין רחובות העמל ובר יוחאי כיום), ובשתי השכונות הצפופות נמנו יחד כאלפיים תושבים. השכונה היתה סמוכה לפרדס גדול בבעלות ערבית (מאוחר יותר נבנתה על אדמת הפרדס קריית המלאכה) ממנו סבלה קשות במאורעות 1936-1939. כדורים שנורו מהפרדס פגעו בצריפים. תושביה בעלי הרכוש המועט העדיפו לעבור למקום בטוח יותר. ובמקומם נשתכנו בצריפי השכונה עולים חדשים מכל העדות. חסרי כל . כמו שכונת ספר אחרות בדרום העיר בקו התפר שהיו בשטח המוניציפלי של יפו אך רצו להסתפח לתל-אביב, התאגדה  גם שכונת שפיר קליין במסגרת ועד השכונות העבריות ביפו בהנהגת יחזקאל שוורצבוים (בתמונה), מוכתר השכונות העבריות ביפו וגואל קרקעות. שוורצבוים היה איש יוצא דופן. יליד פולין וממשפחה חסידית, אשר היה מיודד עם נכבדי הערבים, דיבר ערבית רהוטה והיה פעיל כבונה חפשי בלשכת הכוכב בתל-אביב. בשכונה זאת גם גדל אמציה לבקוביץ, מגדולי השחקנים בכדורגל הישראלי, אשר שיחק במועדון הנוער השכונתי גדנ"ע יהודה. יצחק הגואל מספר כאן את זכרונותיו מימי ילדותו במקום. במקום הצריפים הראשונים ניתן כיום לראות במקום סככות, מחסנים ופחונים הבנויים באי סדר. תוויות: צריפים, שפירא
| TLV100 5.10.09
14 ביולי 2009
כרם חינאווי / צריפי נורדיה / דיזנגוף סנטר ההסטוריה של אדמת חינאווי - 32 דונם במרכז העיר יכולה בקלות להיות מסופרת כאגדה אורבנית. אך מדובר בסיפור שאכן התרחש ומתואר היטב בספרה המומלץ של תמר ברגר דיוניסוס בסנטר (הוצאת הקיבוץ המאוחד 1988). סיפור המקום מתחיל בשנות העשרים של המאה הקודמת. בעקבות גל העליה והפרעות היפו (1921), כאשר שכונת נורדיה לא יכלה להכיל את כל מחוסרי הדירות (אשר כונו אז בצחוק גם "מחוסרי הלירות"). הציע אדיב חינאווי היפואי למבקשי דיור להתיישב על אדמת הכרם הסמוך שבבעלות משפחתו. במקום נבנו כמאתיים צריפים (בשנות השיא, גרו בהם 1300 איש) מטולאים ביריות נייר משוחות בזפת והוא היה מגיע למקום מדי יום שישי לגבות את שכר הדירה: 4 לירות לשנה בעד "חצי צריף". 8 לירות בעד "צריף שלם". חינאווי היה מחובר היטב לחברה העברית ואף התגורר בשכונת נווה צדק (שלוש 34). סופו שנרצח בדקירה בשכונת הצריפים שהקים מאחר ונתפס בעיני הערבים כמשתף פעולה והתנגד לפעילות כנופיות הרצח הערביות. הרוצחים לא נתפסו מעולם. תושבי הצריפים היו ברובם פועלים קשיי יום אשר סבלו בין השאר ממיקומה הטופוגרפי של השכונה, אשר סבלה ממי תהום גבוהים (יעידו על כך משאבות הענק במרתפי הדיזנגוף סנטר) ואדמתה היתה הופכת לשלולית בוץ מיד עם בוא הגשם הראשון. זאת לא היתה הבעייה היחידה. כבר באוקטובר 1925 התכנסה אסיפה כללית של כל תושבי השכונה, כשעל סדר היום: "היחס הרע מצד מוסדות העיריה, חוסר מים, הנקיון ואי הבטחון". ראשוני המתיישבים ראו במקום פתרון דיור זמני והאמינו שבעתיד תתקרב העיר אליהם והם ירכשו בה דירה. אלה שככל שהעיר התקרבה, כך נסקו להם מחירי הדירות והשכונה העלובה התקיימה בסופו של דבר כמעט שישים שנה בלי סידורי ביוב, אך מוצפת בעכברושים, לכלוך וצחנה. עוד לפני רצח חינאווי, ניהלו התושבים עימו משא ומתן (שלא צלח) עימו בקשר לרכישת הקרקע. אך אחרי מותו, התעניינו יורשיו רק בהכנסה המתקבלת מהשכרת הקרקע וכלל לא הגיעו למקום. במתחם נבנו ללא הפרעה תוספות צריפונים ופחונים שהושכרו לדיירי משנה וכך הפך כל המתחם לסלאמס צפוף וגדול. גם הפצצת המטוסים האיטלקים במלחמת העולם השניה פגעה קשות במקום. מאחר והשכונה היתה בנויה כולה צריפים, הרי שמבנה שלא נפגע מפצצה נהרס מן ההדף. למחרת ההפצצה נערכה הלוויה המונית ל-107 החללים (לזכרם הוקמה אנדרטה בפינת שדרות בן ציון ורחוב המלך ג'ורג') אשר חלקם היו תושבי שכונת הצריפים. להבדיל מרוב ילדי נורדיה אשר למדו בבית הספר תל נורדוי, הלכו ילדי שכונת צריפי נורדיה אל בית הספר הכרמל (גבריאלי הכרמל כיום), שם למדו לצד ילדי שכונות השכנים ב', משכנות ישראל, ומאוחר יותר גם ילדי הבורגנים בבתי השוקולד. עם קום המדינה עברה האדמה לאפוטרופוס לנכסי נפקדים, מה שמנע את פיתוחה על ידי תושביה. שכונות הצריפים העניות בקו התפר העירוני עם יפו לא ממש הטרידו את ראשי העירייה, אבל שכונת צריפים בין בתי העיר הלבנה היתה כמו פצע מוגלתי עבורם ומשנות החמישים הם עשו ככל יכולתם לשכנע יזמי נדל"ן באמצעות אחוזי בנייה דמיונים לפנות את תושבי הצריפים ולפתח את הקרקע. זה לא היה קשה מדי לאור מיקומה של השכונה, בין צירי מסחר ותרבות ראשיים כמו רחוב המלך ג'ורג' (רחוב הכרמל לשעבר) וכיכר דיזנגוף. קבוצות יזמים באו והלכו וטובי האדריכלים הכינו תכניות. בינהם אריה אלחנני, זכי שלוש, ישראל לוטן, דוד רזניק, הארכיטקט האמריקאי יו מינג פיי, ומאוחר יותר בשנת 1964, האדריכל הברזילאי בעל השם העולמי אוסקר נימאייר, אשר גלה מארצו ושהה בישראל במשך חצי שנה. בסופו של דבר נבנה הפרוייקט בשנות השבעים על ידי הקבלן אריה פילץ, בתכנון האדריכלים עליזה טולדו ויצחק ישר.
דיזנגוף סנטר שנפתח ב-1977 היה מרכז הקניות הראשון שהציע רחוב עירוני סטרילי - מעין עיר בתוך עיר. אבל המושג קניון נתקבע רק עם פתיחת קניון אילון ברמת גן במחצית שנות השמונים. פעילות רחוב של הולכי רגל, חנויות, בתי קפה, בתי קולנוע ועוד, הועתקה לתוך חלל סגור וממוזג ללא החסרונות של הרחוב הפתוח: מכוניות, פיח, רעש, חום וקור. בתחילת דרכו לא מיהרו אמנם סוחרי העיר לשכור את חנויות הקניון וחלקים גדולים בו היו שוממים. אך מאוחר יותר תפס המודל אמריקאי בגדול והפך לדפוס הקניה/בילוי המוביל בישראל. חנות העוגן של הדיזנגוף סנטר מראשית ימיו ועד לשנים האחרונות היה סניף גדול של רשת המשביר לצרכן. באמצע שנות התשעים פעל במקום סניף ראשון בישראל (ואחרון בינתיים) של רשת Hard Rock Cafe ובו הוקלטו מספר אלבומי רוק ישראלים בהופעה. בסוף שנות התשעים ובשנת 2000 שימש חלל המרתף הענק מתחת לאגף הצפוני כחלל "המערה החשמלית" בו התקיימו הופעות רוק, שוק אופנה ועוד בניהולו של ליעם פרנקפורט. השם הוא מחווה למערה של חבורת חסמב"ה אשר לפי האגדה האורבנית היתה בשטח גן העצמאות. שיפוץ שנערך בדיזנגוף סנטר, אחרי שריפה שהיתה באגף הצפוני (2001) והמיקום שלו במרכזה המיושב של העיר ההסטורית, החזירו את הקהל לסנטר והוא כיום אחד ממרכזי הקניות המצליחים בארץ. בסוף שנות השמונים נבנה מעל הסנטר מגדל מגורים יוקרתי (אז) בן 21 קומות (אדריכל: מרדכי בן חורין) ובאמצע שנות התשעים נבנה מעל האגף השני מגדל על (אדריכל: משה צור) למשרדים ובו 11 קומות, מעל למפלס מרכז הקניות. פעם כשאלו את פילץ מה שאיפותיו לגבי הדיזנגוף סנטר, הוא ענה: "כשישאלו איפה כיכר דיזנגוף, יגידו: על יד דיזנגוף סנטר". בתמונה הראשונה (מעזבונו של גוסטב רובינשטיין) נראים צריפים בשכונה בשנות השלושים. בתמונה השניה נראה השטח לאחר פינויו (1970) ולקראת התחלת הבניה. בתמונה השלישית נראה בשטח במהלך הבניה ובתמונה הרביעית (1976) נראה גשר המשרדים ששימש את היזמים בתקופת הבניה. הגשר פורק ובמקומו נבנה גשר קבוע (ליד חנות כלי זמר).
תוויות: מרכז העיר, נורדיה, צריפים
| TLV100 14.7.09
8 באפר׳ 2009
צריפי ניסןשכונת צריפים קטנה שהיתה קיימת בצפון העיר, בין שכונת רסקו ממערב לבין הכפר הערבי ג'מוסין ממזרח. לפי עדות אלכסנדר אבירם אלף (ויזל) אשר שימש כמזכיר השכונה ופעל עבור הש"י (שרות המודיעין של ההגנה), הוקמה השכונה כפתרון מגורים למשוחררי הצבא הבריטי בעקבות לחצם של אלה על ממשלת המנדט ועל עיריית תל אביב. למעשה, צריפי ניסן ( Nissen huts) היה כינוי כללי בריטי למבנים בעלי גג פח מעוגל. בישיבת מועצת העירייה באפריל 1950 דיווח ראש העירייה על מעברם המתוכנן של יושבי צריפי ניסן אל שיכון חדש שיהיה בהמשך יד אליהו. צריפי השכונה "נעלמו" עם פיתוח האזור והבנייה המסיבית במהלך שנות החמישים. תוויות: הצפון החדש, צריפים
| TLV100 8.4.09
7 בינו׳ 2009
תוויות: כרם התימנים, מנשייה, מרכז העיר, ערבים, צריפים
| TLV100 7.1.09
1 בינו׳ 2009
צריפי פלורנטין  שכונה קטנה מערבית לרחוב אברבנל שהפכה עם השנים למרכז נגריות, מסגריות ומלאכה. מאחורי בית הכנסת אהבת חסד מסתתרים משעוליה הצרים של השכונה (המשור, צריפין וחצרים) שאינם רחבים דיים למעבר כלי רכב. כבר יותר מעשור שבמבנה בפינת המחוגה והנגרים פועלים מועדונים (המחוגה, קוסמונאוט, סלואו משה) המצטיינים במוסיקת אוף מיינסטרים איכותית. ממערב לו, בית סדנאות האמנים (בית הספר דרויאנוב לשעבר) והגינה הצמודה אליו. תכנית עירונית עתידית מייעדת את שטח צריפי פלורנטין לקרייה ציבורית גדולה שתשרת את תושבי פלורנטין, כמו גם את תושבי המתחמים החדשים שייבנו. בצמוד לשכונה הקטנה מצד דרום (בין הרחובות מעון, אברבנל וסלמה) מקודמת תכנית לבניית 290 יחידות דיור. וצפונית לשכונה מקודמת (על אף התנגדויות התושבים) תכנית מרכז החרש והאמן.
תוויות: פלורנטין, צריפים, תעסוקה
| TLV100 1.1.09
5 באוג׳ 2008
גבעת ראשון לציון (“הגבעה") וכיכר לוינסקי  שכונת צריפים לשעבר שנבנתה ב-1929 על ידי יהודים יוצאי תימן. "הגבעה" נבנתה בשוליה של שכונת נווה שאנן. במרוצת השנים פינו הצריפים את מקומם לבתים קטנים בעלי גגות רעפים, הנראים היטב מחלונות האוטובוסים העוברים מעל הויאדוקט, בדרכם לתחנה המרכזית החדשה. לבתי השכונה אין טאבו וכל שטח השכונה רשום באמצעות אגודה שמושבה בירושלים. את התושבים המקוריים החליפו בעשור האחרון עובדים זרים, בעיקר מהפיליפינים. בית הכנסת של השכונה "שערי ציון" (בתמונה השניה) עדיין פעיל והכניסה אליו היא מרחוב לוינסקי. בית כנסת נוסף בנוסח תימן, "מגדל עוז" פועל בקומת קרקע של מגדל המים ברחוב ראשון לציון 13. בפאתי השכונה, בצומת הרחובות לוינסקי ויסוד המעלה, פועלת בשנים האחרונות הישיבה החילונית בינה במבנה ששימש בעבר קופת חולים אזורית. השכונה כולה מיועדת להריסה במסגרת כיכר לוינסקי - פרוייקט פינוי בינוי המנוהל על ידי חברת עמיגור (הדמייה של הפרוייקט בתמונה השלישית). במסגרת פרוייקט זה מתוכננים להיבנות סביב כיכר גדולה שני גורדי שחקים בני שלושים וארבע קומות ולצידם, מבני מגורים בגובה של שש קומות. תוויות: נווה שאנן, צריפים
| TLV100 5.8.08
13 בנוב׳ 2007
. . . שכונת מכבי הישנה בשנת 1925 רכשו חמישים משפחות, שהרכיבו את האגודה השיתופית מכבי צריפים, קרקע של תשע וחצי דונם בפינת הרחובות אליפלט והרבי מבכרך של היום (אז, רחוב אמליקאן) והקימו עליה את צריפיהם. המיקום, בקרבת המושבה האמריקאית גרמנית ובסמוך ל"מגרש הדקלים" בו שיחקה קבוצת הכדורגל של מכבי (המגרש השתרע בשטח גינת דרויאנוב ורחוב אליפלט של היום, והוא מתועד היטב בספר הצילומים של קורבמן בעריכת בתיה כרמיאל, מוזיאון ארץ ישראל - יד יצחק בן צבי, 2004). השכונה סבלה מפרעות הערבים בשנת 1929 ושנת 1936, ומאוחר יותר, אף נשרף חלק ממנה ביוזמת ההגנה. זאת על מנת למנוע מהערבים לפרוץ את קווי ההגנה בדרום העיר. באמצע שנות השלושים הוקמה עוד שכונת מכבי, החדשה, מעבר לנחל אילון (ואדי מוסררה), צפונית מערבית לשכונת התקווה. בשנות השמונים התפרקה האגודה מרצון והחלה לפנות צריפים ומוסכים משטח השכונה. כאשר השטח יועד לסלילת דרך מהירה. בפועל, נבנה רק רחוב אליפלט, כאשר שאר השטח (בעיקר מגרש החניה) מושכר במשך שנים על ידי העירייה לגורמים פרטים. בתמונה העליונה נראית מכבי תל אביב במגרש הדקלים (הצילום מתוך הספר המומלץ "קורבמן - צלם תל אביבי אחר") . בתמונה השניה ניתן לראות את מגרש מכבי הסמוך לצריפי השכונה עליו נערך מסדר של המשטרה העירונית (צילום: אברהם סןסקין 1026) ובתמונה האחרונה, מגרש החניה עליו היתה בנויה שכונת מכבי הישנה. תכנית בניין עיר מאושרת מייעדת את שטח השכונה לשעבר לתעסוקה.
תוויות: מושבה אמריקאית-גרמנית, פלורנטין, צריפים
| TLV100 13.11.07
7 בנוב׳ 2007
שכונת מול המכבי (מכבי ב') במקביל להקמתה של שכונת מכבי, הוקמה גם שכונת הצריפים מול המכבי שנקראה לעיתים גם שכונת מכבי ב'. זאת היתה שכונה קטנה יותר מהראשונה והוקמה מצפון-מערב לדרך שכם על אדמות שנרכשו מהערבי אבו לאבן, בסמוך למגרש הפועל אז (את שרידיה הדלים אפשר עדיין לראות ברחוב אשקלון) ובקרבת תחנת הרכבת הטורקית המתחדשת.
תוויות: מושבה אמריקאית-גרמנית, צריפים
| TLV100 7.11.07
2 בנוב׳ 2007
. . שכונת שובע שכונת צריפים קטנה על גדות האילון (ואדי מוסררה) שהיתה קיימת צפונית למאפיית שובע בצמוד למנהרה היורדת מרחוב לה גוארדיה אל כביש אילון דרום. לא ברור מתי הוקמה השכונה, אולם תושביה התלוננו על יריות מצד פורעים ערבים כבר במאורעות 1936 וצריפיה מסומנים במפה משנת 1945. עדות רחל נוביק: "בשנות החמישים ואדי מוסררה עלה על גדותיו ושטף את שכונת שובע. הדיירים פונו מבתיהם ואיבדו את כל רכושם. הבית שלנו היה הקרוב ביותר לואדי ולכן נפגע במידה רבה מאד. ליד ביתנו אפשר לראות את ביתם הקטן על סבתא וסבא שגרו בסמוך (התמונה לקוחה מתוך ארכיון הגב' רחל נוביק). חלק משטח השכונה לשעבר הופקע לטובת פרוייקט "נתיבי אילון" וחלק אחר נכלל בתכנית מתחם מגדל אנגל (בשטח שבין נתיבי אילון ורחוב החרש) אשר בנייתו מתעכבת כבר מספר שנים. תוויות: המזרח הישן, צריפים
| TLV100 2.11.07
21 באוק׳ 2007
שכונת צ'לנוב שכונת פועלים שנבנתה החל משנת 1922 לאורך רחובות הגדוד העברי ופרץ במקום פרדס ערבי שהוזנח במהלך שנות מלחמת העולם הראשונה ונמכר ליהודים לאחר המלחמה. השכונה הוקמה על ידי חברת המנחיל (שנוסדה עוד בברלין) ומנהלה מאיר פייבל שפירא.  תוכננה ע"י יוסף ברלין (שכיהן כאדריכל ראשי של המשרד לעבודות ציבוריות ובניין, שקדם לחברת סולל בונה) ונקראה ע"ש יחיאל צ'לנוב, אחד ממנהיגי הציונות ברוסיה. בחלקה המערבי נבנו בתי אבן בני קומה אחת בעוד שחלקה המזרחי היה בנוי כולו מצריפים. בשנת 1922 גרו כרבע מתושבי תל אביב בכשבע מאות וחמישים צריפים ואוהלים (בעיקר בשכונות נורדיה, ברנר, צ'לנוב ועל חוף הים). חלק משכונות אלה התחסל וחלק הפכו להיות לשכונות עוני. מספר בתים מקוריים השתמרו בשכונה (צ'לנוב 15 & 17). בשלהי שנת 1935 התארגנו נערי שכונת צ'לנוב שבדרום תל-אביב והקימו קבוצת כדורגל בשם תל-חי. קבוצה זאת היתה היסוד למועדון הכדורגל בני יהודה שהתמקם מאוחר יותר בשכונת התקווה. עם התרחבות פעילות התחבורה הציבורית מתל אביב למושבות, זלגה הפעילות התחבורתית מכיכר המושבות אל הרחובות הסמוכים ובתחילת רחוב הגדוד העברי הוקם מוסך אוטובוסים הראשון בעיר (בית מס' 5). בסוף הרחוב, הוקמה שכונת צריפים אחרת – שכונת הקווקזים. בשנים האחרונות קיבל המושג "הגדוד העברי” משמעות חדשה כשהרחוב הפך למרכז של זנות טרנסקסואלית בקרבת מקום, בין רחוב השומרון ושביל עכו, אפשר לראות עדיין שרידים של בית באר ערבי גדול שהיה לפנים במרכז הפרדס של משפחת רוק היפואית. 
תוויות: דרום העיר, נווה שאנן, צריפים
| TLV100 21.10.07
9 בספט׳ 2007
שכונת הקווקזים (א) שכונת צריפים שהיתה בנוייה לצד שדרות הר ציון (שנקראו אז רחוב ירושלים), בסוף רח' הגדוד העברי וסביב מבנה בית הספר העממי ביאליק שנהרס ב-2005 לטובת הגן הקווקזי בפינת הרחובות הר ציון ולוינסקי. רעיון הפארק הועלה על ידי ראש העירייה רוקח כבר בשנת 1950 אולם הוא הוקם בעיכוב קל של חמישים וחמש שנים. במקום בית הכנסת הישן של השכונה שהיה ממוקם במרכז שדרת הר ציון ומנע את הרחבתה במשך שנים רבות, נבנה לצד השדרה בית הכנסת של היהודים ההרריים, יוצאי דגאסטן שבהרי הקווקז. באחד הצריפים בשכונה גרו יחד אבא אחימאיר ואברהם סטבסקי, מראשי ברית הבריונים שהואשמו ברצח חיים ארלוזרוב - פרשה שטילטלה את הישוב העברי בתחילת שנות השלושים. שופטי סטבסקי אף ביקרו בצריף במסגרת המשפט שהתנהל. בתמונה הראשונה, מבט כללי על השכונה. בתמונה השניה, צריף וחצר אופיינים. ובתמונה השלישית, בית הספר ביאליק בזמן בנייתו. התמונות משנת 1935. בשכונה פעלה קבוצת הכדורגל הררי תל אביב. רובה של השכונה פונה לטובת הרחבת התחנה המרכזית (הישנה) והוספת רציפים לתחנה בסוף שנות החמישים בשטח שהוא כיום המשכו של רחוב הגדוד העברי מזרחה משדרות הר ציון . בתמונה האחרונה אפשר לראות את רציף הר-ציון (כך נקראו הרציפים שנוספו בז'ארגון נהגי האוטובוסים) בתחילת שנות השישים. 
תוויות: נווה שאנן, צריפים
| TLV100 9.9.07
שכונת העובד  שכונת פועלים קטנה שנבנתה תחילה כשכונת צריפים. ממוקמת דרומית לשכונת שיבת ציון ולדרך סלמה, באזור סמטת עובד ורחוב חזקיהו המלך של היום. כשכונת ספר יהודית וכחלק מקו התפר סבלו התושבים בימיה הראשונים של מלחמת העצמאות. במקום בו מתעקלת סמטת עובד נשתמר צריף מימיה הראשונים של השכונה. תוויות: צריפים, שפירא
| TLV100 9.9.07
|