7 באוק׳ 2009
שכונת רמה
(אדמת קרן פרמוי)עקב אכילס של  גאולת צפון העיר (ולא רק) היתה תופעת הספסרות שהביאה לעליות של מאות אחוזים במחירי המגרשים, אי כיבוד הסכמים ובמירוץ מטורף אחרי קרקעות זמינות. במהלך העדלידע של 1935 יוצגה תופעת הספסרות באמצעות מיצג סטירי ובו תנין גדול (בתמונה המצורפת) לו נערך אחרי המצעד משפט פומבי - יום הדין לתנין. הספסרות היתה אויב לתפיסה הציונית אשר ראתה בקרקע רכוש לאומי, אך יש להודות גם שהספסרות היתה גורם שהאיץ את ענף הבניין במשק העברי בארץ ישראל של אותם הימים. בראשית 1932 התארגנה קבוצה של 15 פועלים ופקידים לצורך אדמת קרן פרמוי (כיום בין הרחובות בין הרחובות בן יהודה, ז'בוטינסקי והירקון) במחיר של 95 לא"י לדונם והקמת שכונת פועלים ז' במימון הבנק לחקלאות ולבנין. אלא שאז הגיע ספסר ששילם 160 לא"י לדונם. כתוצאה מכך, במקום שכונת רמה (פועלים ז') הסוציאליסטית, הוקמה במקום שכונת רמה האזרחית. כיאה לשכונה שתוכננה במסגרת תכנית גדס, הוקמה בה גינה קטנה - גן החובבים - אשר הכניסה אליה היא מרחוב בן יהודה בין הבתים 159 ו-161, או במשעול צר היוצא מרחוב זלטופולסקי. בחלק הדרומי של הגינה פועל בית הכנסת הותיק רמה הנושא את שם השכונה הנשכח. תוויות: הצפון הישן
| TLV100 7.10.09
5 באוק׳ 2009
שכונת העם תל-אביב של שנות העשרים היתה מגרש הפעילות המרכזי של ההסתדרויות העבריות. לצד פעילות הסתדרות העובדים, הסתדרות מרכז בעלי מלאכה והסתדרות השכנים. פעלה גם הסתדרות העם שיזמה הקמת שכונת מגורים קטנה בצפון הרחוק של העיר. בתי השכונה מחופים בגגות רעפים, באזור רחוב צידון כיום, נבנו החל מ-1931. בתמונה משנת 1934 נראית השכונה לצד רחוב בן יהודה במבט מצפון. הקרקע בגודל של עשרים דונם נרכשה באמצע שנות העשרים (המודעה המצורפת מתאריך 09.07.1926) עבור המתיישבים על ידי בנק אשראי (שמימן גם את רכישות הקרקע לשכונות שלמה ויעקב) ובהשתדלותו של מנהל הבנק יחיאל רבינוביץ. בשנת 1938 החלה להיבנות שכונת העם ב' הנכללת בתחומי העיר חולון. בסמוך לשכונה, בתחנת האוטובוס קו 4 בסוף רחוב בן יהודה, נרצח (19.11.1946) השוטר משה בן-בצלאל לאחר שנחשד בשיתוף פעולה עם הבריטים. שני אנשי לח"י אמרו לו כי הוא חייב במיתה וירו בו 10 כדורים מטווח קצר. תוויות: הצפון הישן, חצי האי הירקוני
| TLV100 5.10.09
8 באפר׳ 2009
.
.
.
שיכון עובדי קופת חוליםכמו סקטורים אחרים בישוב המאורגן,  דאג גם ועד העובדים החזק של קופת החולים הכללית (של ההסתדרות) לפתרונות דיור לחבריו. כך נבנה ב-1949 השיכון המיוחס (אז) בין הרחובות הר נבו ויהושע בן נון על קו התפר בין הצפון הישן לבין גרעין הכפר הערבי לשעבר - סומייל. השיכון נוהל ע"י אגודה שיתופית הסתדרותית וכולל מספר בתים בני שלוש קומות (על עמודים) סביב שתי חצרות גדולות וירוקות, אשר בכניסה אל אחת מהן עומד עמוד השלט שבתמונה. שיכונים נוספים של עובדי קופת חולים הוקמו בשטח העיר גבעתיים, אשר בגלגול מוניציפלי קודם, היו משוייכים לתל אביב,  וכתובתן היתה: המשך רחוב שיינקין. חשוב לציין כי השיכונים שנבנו עבור עובדי קופת החולים לא מהווים דוגמא מייצגת של רעיון השיכון השיתופי באותם הימים, אלא היוו מודל משודרג שיועד מלכתחילה לשיכון אליטות אשכנזיות סוציאליסטיות שהיו מחוברות לעטיני שלטון מפא"י. הידיעה המצורפת מחודש ינואר 1949 בעתון דבר מספרת על הנחת אבן הפינה לשיכון. פתיחת הצרכניה הקואופרטיבית במקום התעכבה עד לסוף חודש ינואר 1951. במבנה סמוך פועל כיום בית הספר מצדה (לתלמידים עם ליקויי למידה). לפי עדות הגב' יעל שילה (לאופר) נפתח כאן בראשית שנות החמישים, בית חינוך סוציאליסטי אשר פעל במשך שנתיים. עם איחוד הזרמים בחינוך, התחלף שמו לבית הספר הממלכתי הר נבו. תוויות: הצפון הישן, פועלים
| TLV100 8.4.09
28 בפבר׳ 2009
שכונת אפרים (השכנים א') לצד שכונות הפועלים הממוסדות, נבנו בתחילת שנות שלושים גם ארבע שכונות שכנים שהיו לא הסתדרותיות. הראשונה שבהן נודעה אז בשם שכונת אפרים ורחובותיה נקראו ע"ש אתרי גבורה יהודית מהעבר וההווה של אז. לפי עדות הגב' שושנה אולשטיין: "בשנת 1930 נוסדה שכונת אפרים שהיתה שכונה של פועלים ובעלי מקצועות חופשיים על שם אפרים (בתמונה, מתוך ויקיפדיה העברית ואחיה של חנה צ'יזיק, מנהלת משק הפועלות הסמוך), חלל מאורעות 1929 בחולדה. השכונה נמשכת מבית חנה מערבה בין הרחובות ארלוזורוב בצפון, שד' בן גוריון (קק"ל לשעבר) במזרח ודיזנגוף במערב וכלולים בה הרחובות: באר טוביה, מצדה, גוש חלב וחולדה. חלק נוסף של השכונה משתרע ממערב לרחוב דיזנגוף באזור רחוב קורלנקו ובקצהו (הנושק לרחוב בן יהודה) נמצא בית הכנסת הגדול לצפון העיר. שרה, אחות נוספת של אפרים צ'יזיק, נפלה בתל-חי יחד עם יוסף טרומפלדור. ילדי השכונה למדו בביה"ס העממי נס ציונה שברחוב גרץ. מאוחר יותר עבר בית הספר (ששמו שונה בינתיים לגרץ) למבנה חדש לצד רחוב אדם הכהן, על אדמת משק הפועלות לשעבר. החל משנת 1929 ועד אמצע שנות השבעים פעל בשכונה (ברח' חולדה) בית העסק לחומרי בניין של אליעזר רוטנברג, שהיה מוביל את מרכולתו על גבי עגלות סוסים לאתרי הבנייה של השכונות החדשות בצפון העיר. ליד, בחלק הצפוני של משק הפועלות, היתה חורשה שנעקרה בתחילת שנות השבעים לטובת בתי הקומות לאורך רחוב רחל. בשנת 1935 הוחל בבניית בית המהנדס (באיור) בפינה הצפון מערבית של השכונה. בשלהי תקופת כהונתו כראש עירייה ניסה שלמה להט (צ'יץ') לפנות את המבנה אשר פגה תקופת חכירתו ולהקים במקומו גינה ציבורית. אולם הנסיון לא צלח לצ'יץ' והבניין משמש את ארגוני המהנדסים והאדריכלים גם כיום. בצמוד לשכונה פעל במשך שנים בנק הלוואה וחסכון (ברחוב דיזינגוף פינת שדרות בן גוריון. נרכש מאוחר יותר ע"י בנק לאומי ואח"כ נהרס. כיום עומד במקום בית מגורים). בשנת 1967 בוצעה במקום פריצה נועזת ומתוחכמת ע"י נעמן דילר. שוד בנק שנחרט על דפי ההסטוריה הפלילית של העיר. תוויות: הצפון הישן, משק הפועלות, שכנים
| TLV100 28.2.09
6 באוג׳ 2008
שכונת כרמיה 
שכונה קטנה באזור ברחובות גורדון, רופין וארנון, צפונית לשכונת תל נורדאו, ובסמוך לחוף הים. הוקמה בהשתדלות גואל האדמות יהודה פנץ. כרמיה נקראה על שום כרמי השקדים שהיו באזור טרם בניית הבתים. שם השכונה אינו מוכר לתושבי העיר, אך השתמר ברחוב הכרם שבשכונה. בקומת הקרקע בבית ברחוב ארנון 15 גרה המשוררת לאה גולדברג (בתמונה הראשונה) עם אימה ועל השכונה כתבה את ספר הילדים ידידי מרחוב ארנון. תבנית השכונה עוצבה במסגרת תכנית גדס ובסביבתה נמצאים מהחשובים בבתי הסגנון הבינלאומי בעיר. בית קרייתי (אדריכל שמואל מיסטצקין, 1938 ) ברחוב רופין 12-14. ובית זלטופולסקי ברחוב גורדון 9 (בתמונה השניה, מתוך ויקיפדיה העברית) שנבנה ב-1935 בתכנון דב כרמי. בבניין זה התגורר גם השר והמשורר גד יעקבי ז"ל. בין רחוב ארנון לרחוב גורדון נמצא גן ע"ש החייל ערן ויכסלבאום ז"ל, שגדל בשכונה ונהרג עם חבריו לסיירת מטכ"ל באסון צאלים ב' בשנת 1992. בקרבת הגן (גורדון 3) פעלה במשך שנים מערכת העתון האנטי ממסדי העולם הזה.
תוויות: הצפון הישן
| TLV100 6.8.08
31 ביולי 2008
בתי הבימה
בחברה הקיבוצית של שנות השלושים נחשב האמן כסוג של טפיל חברתי ואמנות נתפסה כמשהו אנטי יצרני. אך לא כך היו הדברים ברובע הסוציאליסטי החדש של צפון תל אביב שהיה מורכב בעיקר מפוליטרוקים, פרוטקציונרים ומקורבים אחרים למפלגה. בקרבת מעונות עובדים הו"ד (ברחוב פרוג 31-33) נבנו בשנת 1934 בתיהם של חברי קואופרטיב הבימה בתכנון האדריכלית ג'ניה אוורבוך (שזכתה באותה השנה גם בתחרות תכנון כיכר דיזנגוף). בבתי הבימה התגוררו חלק משחקני התיאטרון, בהם חנה רובינא (ממייסדות התיאטרון במוסקווה והגברת הראשונה של התיאטרון העברי) אהרון מסקין, צבי פרידלנדר עם רעייתו חנה הנדלר ואחרים. עוד על המקום ועל חנה רובינא בספר המלכה נסעה באוטובוס - רובינא והבימה מאת כרמית גיא (הוצאת עם עובד, 1995). כיום, המקום הוא חלק מאזור הגלריות של רחוב גורדון, וברחוב פרוג 31 פועלת גלריית שרה קישון.
דרומית לבתי הבימה נבנה בתחילת שנות הארבעים בית צעירות מזרחי - פנימייה ובית ספר המקצועי דתי לבנות שהשתייך לארגון הסתדרות נשות מזרחי. הבניין הגדול (בתמונה הראשונה משנת 1946. צלם: זולטן קרוגר) בנוי בצורת האות רייש על מגרש שנרכש ונתרם  למטרה זאת על ידי יעקב גזונדהייט, גואל אדמות אשר עלה לארץ ב-1923 מדרום אפריקה. בשנים 1977-1993 אירח המבנה את הסמינר למורות תלפיות. בשנים האחרונות היה המבנה נטוש, ושימש מחסה לנרקומנים וחסרי בית. לאחרונה בודקת העירייה מספר רעיונות למבנה הייחודי: מעונות לסטודנטים, אכסניית נוער, או מרכז ללימודי חוץ של אקדמיה הירושלמית לאמנות בצלאל.
בשנות החמישים, עם התרחבות התיאטרון והגדלת מצבת עובדיו, נבנה בצפון החדש של תל אביב בית מגורים עבור עובדי התיאטרון. בית עובדי הבימה "החדש" נמצא ברחוב מרים החשמונאית 9. בתמונה השניה נראה תיאטרון הבימה בשנת 1950 לערך (מתוך "האנציקלופדיה של ישראל בתמונות" 1952).תוויות: הצפון הישן, פועלים
| TLV100 31.7.08
28 במאי 2008
 שכונת המעביר (שכונת פועלים י"א)
בשנת 1923 החל לפעול בעיר קו האוטובוס הראשון של גלי אביב שמסלולו החל ברחוב יהודה הלוי והסתיים במרכז בעלי מלאכה. בשנת 1928 התאחד ארגון גלי אביב עם קואופרטיב "המעביר" והשירות החדש נקרא גלי המעביר. שכונת הפועלים י"א הוקמה באמצע שנות השלושים עבור חברי הקואופרטיב ונבנתה סביב הרחובות פראג, וילנה ופרנקפורט בבתים פרטים בני קומה אחת (כמו הבית ברחוב פרנקפורט 4, בתמונה השנייה). בנוסף לחברי קואופרטיב התחבורה, השתכנו במקום גם עובדי נמל תל אביב. זאת היתה שכונת פועלים נוספת בצפון העיר וילדיה  למדו בבית החינוך ע"ש גורדון. במהלך הזמן נהרסו או הורחבו רוב הבתים המקוריים. השכונה נבנתה בצמוד למוסך המרכזי החדש של המעביר ברחוב ארלוזרוב (קודם לכן, פעל המוסך ברחוב הגדוד העברי בבניין שנשתמר). במקום מוסך דן הותיק שיהרס מתוכנן להיבנות מגדל יוקרה בן 29 קומות, עם מחירים בשמיים ועם נוף לים (הדמיית המגדל המגלומני בתמונה השלישית).
אגב, שנים מאוחר יותר הקימו חברי הקואופרטיב גם את שכונת יד המעביר מעבר לירקון. ועם המעבר לשם דן שונה גם שם השכונה החדשה לשיכון דן.  תוויות: הצפון הישן, פועלים
| TLV100 28.5.08
13 בנוב׳ 2007
שכונת פועלים א'
שכונת הפועלים הראשונה בעיר ובה שלושים וחמישה בתים פרטים בני קומה אחת (צמודי קרקע, בשונה ממעונות עובדים) עם משק עזר של כחצי דונם בצמוד לכל בית, נבנתה בשנת 1931 על שטח של שלושים דונם במקום כרם שקדים שהיה במקום, בין שדרות הקרן הקיימת לישראל ורחוב לסל. ממערב לשכונה, קרוב לחוף הים, פעל בית החרושת לעורות לפקוביץ (במרתפיו פעל מאוחר יותר מפעל מחתרתי לייצור נשק של ההגנה. סירחון ריח העורות הרתיע את הבריטים מלחפש שם) ובסמוך הוקמה עוד קודם (בשנים 1924-1925) שכונת "החאפ" מחלול. הזוג המפורסם בשכונת פועלים א' היו דוד ופולה בן גוריון שביקשו וקיבלו אישור לבניית קומה שניה. ביתם הפך למוזיאון (תמונת הבית מתוך אתר בית בן גוריון) והשדרה שינתה את שמה משדרות קרן קיימת לישראל לשדרות בן גוריון לאחר מותו בסוף שנת 1973 וקבורתו בקיבוץ שדה בוקר. תוויות: הצפון הישן, פועלים
| TLV100 13.11.07
. . . שכונת פועלים ב'
שכונת הפועלים השנייה הוקמה בשנת 1931 צפונית לשכונה הראשונה על שטח של 26 דונם בין הרחובות לסל וארלוזרוב וסביב הרחובות ברנשטיין וא.ד. גורדון (שניהם מנהיגים סוציאליסטים ידועים). בשכונה זאת גרו 35 משפחות בבתים דו קומתיים. במרכז השכונה פעל במשך שנים רבות (1931-1992) בית חינוך לילדי עובדים ע"ש א. ד. גורדון (בתמונה: סמל בית החינוך) עד שעבר לפני מספר שנים למבנה בית הספר לדוגמא לשעבר ברח' הירקון 248. בית ספר זה בניהולו של גרשון זק, היה מודל לחיקוי בבתי החינוך של זרם העובדים בכל רחבי הארץ. הונהג בו יום לימודים ארוך כולל ארוחות, ניתנו בו הערכות במקום ציונים, המורים היו מעורבים בתכניו (שהושתתו כמובן על רעיונות השיתוף והשוויון) וכל כיתה תרמה יום בשבוע לאחזקת בית הספר. בתמונות, בתים שנבנו בשכונה על ידי הקבלן אברהם פינקלשטיין (באדיבות הגב' טלי אלוף). בשכונת פועלים ב' גדל הסופר יורם קניוק והוא חוזר בספרו על החיים ועל המוות לתקופה בה גידלו תושבי השכונה הצעירה תרנגולות ובכל חצר היה אפשר למצוא עצי פרי.
תוויות: הצפון הישן, פועלים
| TLV100 13.11.07
17 בספט׳ 2007
גבעת היל
שכונת מגורים ותיקה על גבעה סמוך לנחל הירקון בצפון הישן של תל אביב, בין הרחובות יהושע בן נון, שמעון התרסי ויוחנן הורקנוס. במרכז הגבעה כיכר וגן קטן ובו מערת קבורה עתיקה מתקופת מלכי בית יהודה ועמוד זיכרון למבצע צליחת הירקון על ידי הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. הכיכר נקראת על שם מפקד המבצע, הגנרל היל. עמוד הזיכרון הינו אחד משלושה שהוצבו במקומות בו צלחו הכוחות הבריטים את הירקון.  שני אתרי הצליחה האחרים הם תל כודאדי בשפך הירקון ואתר עשר תחנות ליד איצטדיון רמת גן (ליד צומת הרחובות בן גוריון ואבא הלל ). אתרי זכרון אלה נבנו באמצעות עמודי שיש שנלקחו מחורבות אפולוניה (ויש הטוענים שנלקחו מאשקלון או קיסריה). שטח השכונה עבר לידיים יהודיות לאחר שהעירייה רכשה בשנת 1923 את כרם אלונזו (כיום, סמטת אגריפס הסמוכה) ופרדס לוין שימש כשכונת עוני מאולתרת כבר מאמצע שנות העשרים. אולם בניית בתי השכונה החלה רק בסוף שנות הארבעים. במודעה מדצמבר 1949 מציעה חברת קבלנות דירות חדשות בשכונה.
תוויות: הצפון הישן
| TLV100 17.9.07
|
