<body> Tel Aviv 100

תל אביב 100: יפו, השכונות והמתחמים
15 ביוני 2009
שיכון מורים ופקידי העירייה
מתחם מגורים צנוע שהוקם בתחילת שנות השלושים בסוף רחוב מלצ'ט (בקרבת רחוב ורבורג ושדרות בן ציון) ונקרא לעיתים גם שיכון מופס"ים. ראשי תיבות של מורים, סופרים ופקידים. ראשית השכונה במודעה שפורסמה בעיתון דבר (16-08-1925) המציעה לקוראים להצטרף לשכונה החדשה. המקום נבנה בהשתדלותו של ישראל רייכמן-ושר (בתמונה), נציג סיעת פועלי ציון שמאל במועצת העירייה, מייסד ועד העובדים המאוחד בעירייה ולוחם מעמדי מובהק. בשנת 1948 נבנה שיכון עובדי העירייה "החדש" על אדמות שרונה לשעבר. בשכונה התגורר (ברחוב מוריה 3) מרדכי נמיר (נמירובסקי. מי שהיה מזכ"ל ההסתדרות, שר העבודה וראש העיר השישי (1959-1969) של תל אביב. שם הרחוב הוחלף בשנת 1962 לחיים ואלישע להנצחת המשוררים חיים לנסקי ואלישע רודין שנרדפו תחת המשטר הסובייטי. ברחוב ורבורג הסמוך פעל בית הספר העממי החשמונאים. ב-1948 הועברו תלמידיו אל בית הספר הכרמל. מבנה בית הספר שימש את ההגנה. כאן פעל שרות הקבלה של המחתרת. חברי ההגנה שהתקבלו הושבעו בטקס מיוחד. מכאן גם (ורבורג 5) שידרה בשנת 1946 תחנת הרדיו "תלם שמיר בועז" - קול המחתרת העברית..

תוויות: ,

 

| TLV100 15.6.09

29 במאי 2009
שיכון מפ''ם
שיכון מפלגתי אשר נבנה בשנות החמישים עבור חברי מפלגת הפועלים המאוחדת, בכתובת רחוב הגשר 49 (כיום, רחוב יצחק שדה, ע"ש מפקד הפלמ"ח אשר היה חבר מפ"ם), צפונית ליד אליהו.

תוויות: , , ,

 

| TLV100 29.5.09

8 באפר׳ 2009
.
.
.
שיכון עובדי קופת חולים

כמו סקטורים אחרים בישוב המאורגן, דאג גם ועד העובדים החזק של קופת החולים הכללית (של ההסתדרות) לפתרונות דיור לחבריו. כך נבנה ב-1949 השיכון המיוחס (אז) בין הרחובות הר נבו ויהושע בן נון על קו התפר בין הצפון הישן לבין גרעין הכפר הערבי לשעבר - סומייל. השיכון נוהל ע"י אגודה שיתופית הסתדרותית וכולל מספר בתים בני שלוש קומות (על עמודים) סביב שתי חצרות גדולות וירוקות, אשר בכניסה אל אחת מהן עומד עמוד השלט שבתמונה. שיכונים נוספים של עובדי קופת חולים הוקמו בשטח העיר גבעתיים, אשר בגלגול מוניציפלי קודם, היו משוייכים לתל אביב, וכתובתן היתה: המשך רחוב שיינקין. חשוב לציין כי השיכונים שנבנו עבור עובדי קופת החולים לא מהווים דוגמא מייצגת של רעיון השיכון השיתופי באותם הימים, אלא היוו מודל משודרג שיועד מלכתחילה לשיכון אליטות אשכנזיות סוציאליסטיות שהיו מחוברות לעטיני שלטון מפא"י. הידיעה המצורפת מחודש ינואר 1949 בעתון דבר מספרת על הנחת אבן הפינה לשיכון. פתיחת הצרכניה הקואופרטיבית במקום התעכבה עד לסוף חודש ינואר 1951. במבנה סמוך פועל כיום בית הספר מצדה (לתלמידים עם ליקויי למידה). לפי עדות הגב' יעל שילה (לאופר) נפתח כאן בראשית שנות החמישים, בית חינוך סוציאליסטי אשר פעל במשך שנתיים. עם איחוד הזרמים בחינוך, התחלף שמו לבית הספר הממלכתי הר נבו.

תוויות: ,

 

| TLV100 8.4.09

31 ביולי 2008
בתי הבימה
בחברה הקיבוצית של שנות השלושים נחשב האמן כסוג של טפיל חברתי ואמנות נתפסה כמשהו אנטי יצרני. אך לא כך היו הדברים ברובע הסוציאליסטי החדש של צפון תל אביב שהיה מורכב בעיקר מפוליטרוקים, פרוטקציונרים ומקורבים אחרים למפלגה. בקרבת מעונות עובדים הו"ד (ברחוב פרוג 31-33) נבנו בשנת 1934 בתיהם של חברי קואופרטיב הבימה בתכנון האדריכלית ג'ניה אוורבוך (שזכתה באותה השנה גם בתחרות תכנון כיכר דיזנגוף). בבתי הבימה התגוררו חלק משחקני התיאטרון, בהם חנה רובינא (ממייסדות התיאטרון במוסקווה והגברת הראשונה של התיאטרון העברי) אהרון מסקין, צבי פרידלנדר עם רעייתו חנה הנדלר ואחרים. עוד על המקום ועל חנה רובינא בספר המלכה נסעה באוטובוס - רובינא והבימה מאת כרמית גיא (הוצאת עם עובד, 1995). כיום, המקום הוא חלק מאזור הגלריות של רחוב גורדון, וברחוב פרוג 31 פועלת גלריית שרה קישון.


דרומית לבתי הבימה נבנה בתחילת שנות הארבעים בית צעירות מזרחי - פנימייה ובית ספר המקצועי דתי לבנות שהשתייך לארגון הסתדרות נשות מזרחי. הבניין הגדול (בתמונה הראשונה משנת 1946. צלם: זולטן קרוגר) בנוי בצורת האות רייש על מגרש שנרכש ונתרם למטרה זאת על ידי יעקב גזונדהייט, גואל אדמות אשר עלה לארץ ב-1923 מדרום אפריקה. בשנים 1977-1993 אירח המבנה את הסמינר למורות תלפיות. בשנים האחרונות היה המבנה נטוש, ושימש מחסה לנרקומנים וחסרי בית. לאחרונה בודקת העירייה מספר רעיונות למבנה הייחודי: מעונות לסטודנטים, אכסניית נוער, או מרכז ללימודי חוץ של אקדמיה הירושלמית לאמנות בצלאל.


בשנות החמישים, עם התרחבות התיאטרון והגדלת מצבת עובדיו, נבנה בצפון החדש של תל אביב בית מגורים עבור עובדי התיאטרון. בית עובדי הבימה "החדש" נמצא ברחוב מרים החשמונאית 9. בתמונה השניה נראה תיאטרון הבימה בשנת 1950 לערך (מתוך "האנציקלופדיה של ישראל בתמונות" 1952).

תוויות: ,

 

| TLV100 31.7.08

28 במאי 2008
שכונת המעביר (שכונת פועלים י"א)
בשנת 1923 החל לפעול בעיר קו האוטובוס הראשון של גלי אביב שמסלולו החל ברחוב יהודה הלוי והסתיים במרכז בעלי מלאכה. בשנת 1928 התאחד ארגון גלי אביב עם קואופרטיב "המעביר" והשירות החדש נקרא גלי המעביר. שכונת הפועלים י"א הוקמה באמצע שנות השלושים עבור חברי הקואופרטיב ונבנתה סביב הרחובות פראג, וילנה ופרנקפורט בבתים פרטים בני קומה אחת (כמו הבית ברחוב פרנקפורט 4, בתמונה השנייה). בנוסף לחברי קואופרטיב התחבורה, השתכנו במקום גם עובדי נמל תל אביב. זאת היתה שכונת פועלים נוספת בצפון העיר וילדיה למדו בבית החינוך ע"ש גורדון. במהלך הזמן נהרסו או הורחבו רוב הבתים המקוריים. השכונה נבנתה בצמוד למוסך המרכזי החדש של המעביר ברחוב ארלוזרוב (קודם לכן, פעל המוסך ברחוב הגדוד העברי בבניין שנשתמר). במקום מוסך דן הותיק שיהרס מתוכנן להיבנות מגדל יוקרה בן 29 קומות, עם מחירים בשמיים ועם נוף לים (הדמיית המגדל המגלומני בתמונה השלישית).


אגב, שנים מאוחר יותר הקימו חברי הקואופרטיב גם את שכונת יד המעביר מעבר לירקון. ועם המעבר לשם דן שונה גם שם השכונה החדשה לשיכון דן.

תוויות: ,

 

| TLV100 28.5.08

13 בנוב׳ 2007

שכונת פועלים א'
שכונת הפועלים הראשונה בעיר ובה שלושים וחמישה בתים פרטים
בני קומה אחת (צמודי קרקע, בשונה ממעונות עובדים) עם משק עזר של כחצי דונם בצמוד לכל בית, נבנתה בשנת 1931 על שטח של שלושים דונם במקום כרם שקדים שהיה במקום, בין שדרות הקרן הקיימת לישראל ורחוב לסל. ממערב לשכונה, קרוב לחוף הים, פעל בית החרושת לעורות לפקוביץ (במרתפיו פעל מאוחר יותר מפעל מחתרתי לייצור נשק של ההגנה. סירחון ריח העורות הרתיע את הבריטים מלחפש שם) ובסמוך הוקמה עוד קודם (בשנים 1924-1925) שכונת "החאפ" מחלול. הזוג המפורסם בשכונת פועלים א' היו דוד ופולה בן גוריון שביקשו וקיבלו אישור לבניית קומה שניה. ביתם הפך למוזיאון (תמונת הבית מתוך אתר בית בן גוריון) והשדרה שינתה את שמה משדרות קרן קיימת לישראל לשדרות בן גוריון לאחר מותו בסוף שנת 1973 וקבורתו בקיבוץ שדה בוקר.

תוויות: ,

 

| TLV100 13.11.07


.

.

.

שכונת פועלים ב'
שכונת הפועלים השנייה הוקמה בשנת
1931 צפונית לשכונה הראשונה על שטח של 26 דונם בין הרחובות לסל וארלוזרוב וסביב הרחובות ברנשטיין וא.ד. גורדון (שניהם מנהיגים סוציאליסטים ידועים). בשכונה זאת גרו 35 משפחות בבתים דו קומתיים. במרכז השכונה פעל במשך שנים רבות (1931-1992) בית חינוך לילדי עובדים ע"ש א. ד. גורדון (בתמונה: סמל בית החינוך) עד שעבר לפני מספר שנים למבנה בית הספר לדוגמא לשעבר ברח' הירקון 248. בית ספר זה בניהולו של גרשון זק, היה מודל לחיקוי בבתי החינוך של זרם העובדים בכל רחבי הארץ. הונהג בו יום לימודים ארוך כולל ארוחות, ניתנו בו הערכות במקום ציונים, המורים היו מעורבים בתכניו (שהושתתו כמובן על רעיונות השיתוף והשוויון) וכל כיתה תרמה יום בשבוע לאחזקת בית הספר. בתמונות, בתים שנבנו בשכונה על ידי הקבלן אברהם פינקלשטיין (באדיבות הגב' טלי אלוף). בשכונת פועלים ב' גדל הסופר יורם קניוק והוא חוזר בספרו על החיים ועל המוות לתקופה בה גידלו תושבי השכונה הצעירה תרנגולות ובכל חצר היה אפשר למצוא עצי פרי.

תוויות: ,

 

| TLV100 13.11.07

תל אביב חוגגת מאה שנים להיווסדה ומסתבר שלחלקים גדולים של ההסטוריה העירונית אין כלל נוכחות ברשת. אז במקום לספר עוד פעם את סיפור הולדתן של נווה צדק או אחוזת בית, אנסה באמצעות אתר זה להאיר פינות אחרות בעיר. לספר את סיפור השכונות, המתחמים ונקודות הישוב הקטנות שנעלמו ו/או נשכחו, במיוחד אלה שאינן חלק מנרטיב העיר הלבנה. האתר מותאם במיוחד לצפייה באמצעות דפדפן FIREFOX.

אשמח לתגובות, הערות, תוספות אלי למייל: info@tlv100.net .

ועוד הערה... מאחר וחלק מהתמונות הועברו אלי או נאספו מבלי שיש לי יכולת לאתר את המקור ממנו נלקחו. ומאחר וברצוני לספר את סיפור העיר, ולא לפגוע חלילה בזכויות היוצרים. הרי שתמונות יוסרו מהאתר לאלתר במידה ובעלי הזכויות יבקשו זאת.



בחזרה לדף הראשי

בלוג זה מופעל על-ידי Blogger, האם גם שלך?

תל אביב 100 (c) כל הזכויות שמורות
Website Counter
Tel Aviv 100