28 בדצמ׳ 2007
שכונת ידידיה
שכונה קטנה שנבנתה על אדמות הכפר הערבי סלמה, דרומית מזרחית לגרעין הכפר (כפר שלם כיום) ובקרבת פארק אילון המתוכנן. השכונה מאופיינת בבתים פרטים בבנייה לא מוסדרת על מגרשים גדולים יחסית. נחל כופר, מנקז את אזור כפר המכביה והפארק הלאומי תוך שהוא חוצה את השכונה ומתחבר לנחל אילון. הנחל מקור להצפות המתרחשות בשכונה כמעט מדי חורף. ממזרח לשכונה, מחוץ לשטח המוניציפלי של תל אביב, נמצאית חוות שלם ( הנקראית לעיתים גם חוות הזרע). החווה הוקמה על אדמות הכפר הערבי ח' ירייה ( בני ברק הקדומה) והוחכרה על- ידי מנהל מקרקעי ישראל לחברת הזרע, אך במהלך השנים השתלטו על החברה החקלאית אילי הון, אשר מתנגדים לצירוף שטחי החווה לפארק איילון ( פארק אריאל שרון) ודורשים לבנות עשרת אלפים יחידות דיור בשטחם. אולם התעקשות על השארת אדמות החווה כשטח ירוק, יאפשר הקמת אגם ניקוז גדול בפארק, אשר ימנע בעתיד הצפות בנתיבי אילון ובשכונות הדרומיות של תל אביב, ויאפשר גם את הוספת מסילת הברזל הרביעית לנתיבי אילון. בתמונה: חירייה (בני ברק הקדומה) ושטח הפארק המתוכנן.  תוויות: כפר שלם, פארק
| TLV100 28.12.07
2 בנוב׳ 2007
 גן הוואי (אל-עלמיין)
מועדון לילה ומסעדה מצפון לתל אביב על מי הירקון ומוקף פרדסים. ובימינו, בשטח המיני גולף וליד גשר הירקון (גשר הקשתות). בימי מלחמת העולם השנייה צצה על חוף הירקון שורה של בתי קפה מזרחיים קטנים, וחיילי הצבא הבריטי ישבו בהם בצל סככות עשויות מחצלות. בית הקפה שהקים אִבְּרָאהִים אֶל-בֵּידָאס, תושב שֵיח' מֻוָּאנֶס - נתרחב לאחר המלחמה וגדל, ואליו הצטרפו כשותפים גם חיילים יהודים משוחררים. בערבים נערכו בו מופעי בידור וניתן לו השם האקזוטי גן הוואי (בפי הערבים נקרא המקום אל-עלמיין) . ב-8 באוגוסט 1947, בעקבות סכסוך בין פאוזי אַבּוּ קישק, בן שבט הבדווים שישב ממזרח להרצליה ורמת השרון, ובין בֵּידָאס, פרצו חברי כנופיה ערבית אל תוך גן  הוואי ההומה, פתחו באש והרגו את בעל בית הקפה וארבעה יהודים מאורחי המקום (בהם גם הבדרן מאיר תאומי, אביו של השחקן עודד תהומי). עדות אנינה קפלן: "ישבנו בגן הוואי . התזמורת ניגנה טנגו. לפתע ראינו אנשים עומדים בעמידה משונה, עם בגדי חאקי ומכנסיים קצרים. לא יכולנו לנחש מה הם יכולים לעשות. בֵּידָאס הבין וצעק להם בערבית: 'אחוי, אחוי. תפסיקו, אל תעשו את זה, חבל, חבל!' הם ירו, קצרו בקהל, והרגו את בֵּידָאס מול עינינו. רצנו החוצה ושכבנו בין השיחים." לפי הגרסא הפלסטינית, הרקע לאירוע היה פלילי. בֵּידָאס סירב להשיא את בתו לאבו קישק, וזה בתגובה, שכר את כנופיתו של סייף א-דין (גם הוא בן שבט אבו קישק) כדי לשדוד את בית הקפה אלא שהשוד הפך לקרב יריות במהלכו נהרגו יהודים והאירוע קיבל לטענתם בטעות, אופי לאומי. המבנה בגן הוואי נהרס בסוף שנות השבעים לטובת הרחבת הפארק. מוזר שאת האתר ההסטורי הזה הקפידה העירייה להרוס, בשעה שמאז, נבנו על חשבון שטח הפארק מאות רבות של מטרים מרובעים (מרכז דניאל לחתירה לדוגמא). התמונה לקוחה מתוך בתי יפו תל אביב מספרים ספרו (המצויין, אני חייב להוסיף) של פנחס בן שחר. בנוסף, מצורפת מודעה על חללי הרצח בגן הוואי מתוך ידיעות עיריית תל אביב. 
תוויות: ערבים, פארק
| TLV100 2.11.07
|
