2 בנוב׳ 2007
 גן הוואי (אל-עלמיין)
מועדון לילה ומסעדה מצפון לתל אביב על מי הירקון ומוקף פרדסים. ובימינו, בשטח המיני גולף וליד גשר הירקון (גשר הקשתות). בימי מלחמת העולם השנייה צצה על חוף הירקון שורה של בתי קפה מזרחיים קטנים, וחיילי הצבא הבריטי ישבו בהם בצל סככות עשויות מחצלות. בית הקפה שהקים אִבְּרָאהִים אֶל-בֵּידָאס, תושב שֵיח' מֻוָּאנֶס - נתרחב לאחר המלחמה וגדל, ואליו הצטרפו כשותפים גם חיילים יהודים משוחררים. בערבים נערכו בו מופעי בידור וניתן לו השם האקזוטי גן הוואי (בפי הערבים נקרא המקום אל-עלמיין) . ב-8 באוגוסט 1947, בעקבות סכסוך בין פאוזי אַבּוּ קישק, בן שבט הבדווים שישב ממזרח להרצליה ורמת השרון, ובין בֵּידָאס, פרצו חברי כנופיה ערבית אל תוך גן  הוואי ההומה, פתחו באש והרגו את בעל בית הקפה וארבעה יהודים מאורחי המקום (בהם גם הבדרן מאיר תאומי, אביו של השחקן עודד תהומי). עדות אנינה קפלן: "ישבנו בגן הוואי . התזמורת ניגנה טנגו. לפתע ראינו אנשים עומדים בעמידה משונה, עם בגדי חאקי ומכנסיים קצרים. לא יכולנו לנחש מה הם יכולים לעשות. בֵּידָאס הבין וצעק להם בערבית: 'אחוי, אחוי. תפסיקו, אל תעשו את זה, חבל, חבל!' הם ירו, קצרו בקהל, והרגו את בֵּידָאס מול עינינו. רצנו החוצה ושכבנו בין השיחים." לפי הגרסא הפלסטינית, הרקע לאירוע היה פלילי. בֵּידָאס סירב להשיא את בתו לאבו קישק, וזה בתגובה, שכר את כנופיתו של סייף א-דין (גם הוא בן שבט אבו קישק) כדי לשדוד את בית הקפה אלא שהשוד הפך לקרב יריות במהלכו נהרגו יהודים והאירוע קיבל לטענתם בטעות, אופי לאומי. המבנה בגן הוואי נהרס בסוף שנות השבעים לטובת הרחבת הפארק. מוזר שאת האתר ההסטורי הזה הקפידה העירייה להרוס, בשעה שמאז, נבנו על חשבון שטח הפארק מאות רבות של מטרים מרובעים (מרכז דניאל לחתירה לדוגמא). התמונה לקוחה מתוך בתי יפו תל אביב מספרים ספרו (המצויין, אני חייב להוסיף) של פנחס בן שחר. בנוסף, מצורפת מודעה על חללי הרצח בגן הוואי מתוך ידיעות עיריית תל אביב. 
תוויות: ערבים, פארק
| TLV100 2.11.07
|
