שכונת שפיר קלייןעל אדמת פרדס לשעבר שהיתה בבעלות סוחרי הקרקעות שפיר וקליין (בבעלותם היתה באותם השנים גם הקרקע עליה הוקמה התחנה המרכזית הישנה) הוקמה בתחילת שנות השלושים שכונת צריפים ענייה. שכונת שפיר קליין נבנתה דרומית לשכונת העובד (בין רחובות העמל ובר יוחאי כיום), ובשתי השכונות הצפופות נמנו יחד כאלפיים תושבים. השכונה היתה סמוכה לפרדס גדול בבעלות ערבית (מאוחר יותר נבנתה על אדמת הפרדס קריית המלאכה) ממנו סבלה קשות במאורעות 1936-1939. כדורים שנורו מהפרדס פגעו בצריפים. תושביה בעלי הרכוש המועט העדיפו לעבור למקום בטוח יותר. ובמקומם נשתכנו בצריפי השכונה עולים חדשים מכל העדות. חסרי כל . כמו שכונת ספר אחרות בדרום העיר בקו התפר שהיו בשטח המוניציפלי של יפו אך רצו להסתפח לתל-אביב, התאגדה
גם שכונת שפיר קליין במסגרת ועד השכונות העבריות ביפו בהנהגת יחזקאל שוורצבוים (בתמונה), מוכתר השכונות העבריות ביפו וגואל קרקעות. שוורצבוים היה איש יוצא דופן. יליד פולין וממשפחה חסידית, אשר היה מיודד עם נכבדי הערבים, דיבר ערבית רהוטה והיה פעיל כבונה חפשי בלשכת הכוכב בתל-אביב. בשכונה זאת גם גדל אמציה לבקוביץ, מגדולי השחקנים בכדורגל הישראלי, אשר שיחק במועדון הנוער השכונתי גדנ"ע יהודה. יצחק הגואל מספר
כאן את זכרונותיו מימי ילדותו במקום. במקום הצריפים הראשונים ניתן כיום לראות במקום סככות, מחסנים ופחונים הבנויים באי סדר.
