שכונת צ'לנוב
שכונת פועלים שנבנתה החל משנת 1922 לאורך רחובות הגדוד העברי ופרץ במקום פרדס ערבי שהוזנח במהלך שנות מלחמת העולם הראשונה ונמכר ליהודים לאחר המלחמה. השכונה הוקמה על ידי חברת המנחיל (שנוסדה עוד בברלין) ומנהלה מאיר פייבל שפירא. תוכננה ע"י יוסף ברלין (שכיהן כאדריכל ראשי של המשרד לעבודות ציבוריות ובניין, שקדם לחברת סולל בונה) ונקראה ע"ש יחיאל צ'לנוב, אחד ממנהיגי הציונות ברוסיה. בחלקה המערבי נבנו בתי אבן בני קומה אחת בעוד שחלקה המזרחי היה בנוי כולו מצריפים. בשנת 1922 גרו כרבע מתושבי תל אביב בכשבע מאות וחמישים צריפים ואוהלים (בעיקר בשכונות נורדיה, ברנר, צ'לנוב ועל חוף הים). חלק משכונות אלה התחסל וחלק הפכו להיות לשכונות עוני. מספר בתים מקוריים השתמרו בשכונה (צ'לנוב 15 & 17). בשלהי שנת 1935 התארגנו נערי שכונת צ'לנוב שבדרום תל-אביב והקימו קבוצת כדורגל בשם תל-חי. קבוצה זאת היתה היסוד למועדון הכדורגל בני יהודה שהתמקם מאוחר יותר בשכונת התקווה. עם התרחבות פעילות התחבורה הציבורית מתל אביב למושבות, זלגה הפעילות התחבורתית מכיכר המושבות אל הרחובות הסמוכים ובתחילת רחוב הגדוד העברי הוקם מוסך אוטובוסים הראשון בעיר (בית מס' 5). בסוף הרחוב, הוקמה שכונת צריפים אחרת – שכונת הקווקזים. בשנים האחרונות קיבל המושג "הגדוד העברי” משמעות חדשה כשהרחוב הפך למרכז של זנות טרנסקסואלית בקרבת מקום, בין רחוב השומרון ושביל עכו, אפשר לראות עדיין שרידים של בית באר ערבי גדול שהיה לפנים במרכז הפרדס של משפחת רוק היפואית.