31 בדצמ׳ 2008
 שכונת אשכנזי סחרוב שכונה חקלאית קטנה ותמימה שהפכה אחרי שנים לעוד מקום שלא נעים להסתובב בו לבד בלילה. הוקמה על ידי ישראל סחרוב ושמואל אשכנזי החל מסוף שנות העשרים של המאה הקודמת. כמו בנווה שאנן הסמוכה, גם שכונת אשכנזי סחרוב נבנתה על אדמת פרדסים אשר עצי דקל גבוהים גדלו בינהם. חלק מהדקלים עודם ניצבים בין בתי המלאכה ובתי הדירות המפוייחים (בתמונה הראשונה). רחובות השכונה נבנו כהמשך לתכנית המנורה של נווה שאנן, לבד מרחוב אחד (רחוב פין) ששימש לפנים דרך גישה לבית האבן של משפחת נבולסי (בפינת הרחובות ארלנגר ובני ברק, מסומן במפה משנת 1927. צפונית לו בתי השכונה הראשונים), בית באר ערבי מהמאה ה-19 אשר סיפק מים לפרדס שהיה במקום. במקביל להקמת השכונה, נבנו באותם השנים גם האזורים הסמוכים לה: שכונת גבעת מרקו ומתחם יריד המזרח הקרוב (דרומית-מזרחית וצפונית-מערבית לשכונה, בהתאמה). בתחילת שנות הארבעים, עם הקמת התחנה המרכזית, איבדה השכונה את אופייה תוך שתחנות אוטובוסים תופסות אט אט את רחובותיה. כיום משמשת השכונה בעירבוביה אזור תעסוקה (כמו דפוס הרוטציה המודרני של משפחת מוזס ברחוב ההגר"א), מרכז לשירותי סקס זולים ובית למהגרי עבודה מארצות העולם השלישי. תוויות: המזרח הישן, נווה שאנן, תעסוקה
| TLV100 31.12.08
2 בספט׳ 2008
גבעת מרקו
עם התרחבותה של שכונת נווה שאנן נרכשו אדמות אבול ג'יבן עליהן נבנתה השכונה החדשה בשנות השלושים על גבעה לצידי הדרך העולה מצומת המסגר -לה גוארדיה (הרחובות ראש פינה, איילת השחר, ההגר”א). בשנים 1934-36 הוקמו על הגבעה כמה מהבתים המרשימים בעיר שנבנו לפי אדריכלות הסגנון הבינלאומי: בית שרנו (ראש פינה 26), בית קלמרו (ראש פינה 25) ובית שלם (ראש פינה 28). עקב הטופוגרפייה של הגבעה, נבנו שלושת הבתים (כמו גם בתים אחרים בשכונה) על "במה" המוגבהת ממפלס הרחוב. הבתים במצב קשה והעובדה שהשכונה כלואה בין תחנת האוטובוסים המרכזית לבין רצועת התעשייה שהתפתחה לאורך רחובות המסגר, החרש והרכבת, הביאו לדעיכתה האיטית וכיום מתגוררת בה בעיקר אוכלוסיית עובדים זרים. בפאתי השכונה (בפינת הרחובות אייגר וראש פינה) נולד בשנת 1943 חנוך לוין ז"ל. מהחשובים שבמחזאי ישראל. לוין למד בית-הספר הממלכתי -דתי "יעבץ" בשכונת נוה שאנן (רחוב נוה שאנן 12,) שפעל עד מלחמת ששת הימים. בקצה הצפון מזרחי של השכונה (לבנדה 56) בצמוד לחומת הרכבת שעברה כאן בדרך לירושלים, נבנה בית שמעון לוי (בתמונה, מתוך ויקיפדיה העברית), הידוע יותר בכינוי בית האניה. שמעון לוי קיבל אישור לבנות בית בן שלוש קומות, אך שנה אחר כך הוגשה נגדו תביעה על שבנה שש קומות. משום גובהו הרב שימש גג הבית תצפית לאנשי ההגנה. לפי דן יהב בספרו תל אביב-יפו עיר החלומות, הערבים נהגו לפרסם את תמונת הבית בכרזות תעמולה המסבירות את "שאיפות ההשתלטות של היהודים הבונים מבצרי ענק".
תוויות: המזרח הישן, נווה שאנן
| TLV100 2.9.08
5 באוג׳ 2008
גבעת ראשון לציון (“הגבעה") וכיכר לוינסקי  שכונת צריפים לשעבר שנבנתה ב-1929 על ידי יהודים יוצאי תימן. "הגבעה" נבנתה בשוליה של שכונת נווה שאנן. במרוצת השנים פינו הצריפים את מקומם לבתים קטנים בעלי גגות רעפים, הנראים היטב מחלונות האוטובוסים העוברים מעל הויאדוקט, בדרכם לתחנה המרכזית החדשה. לבתי השכונה אין טאבו וכל שטח השכונה רשום באמצעות אגודה שמושבה בירושלים. את התושבים המקוריים החליפו בעשור האחרון עובדים זרים, בעיקר מהפיליפינים. בית הכנסת של השכונה "שערי ציון" (בתמונה השניה) עדיין פעיל והכניסה אליו היא מרחוב לוינסקי. בית כנסת נוסף בנוסח תימן, "מגדל עוז" פועל בקומת קרקע של מגדל המים ברחוב ראשון לציון 13. בפאתי השכונה, בצומת הרחובות לוינסקי ויסוד המעלה, פועלת בשנים האחרונות הישיבה החילונית בינה במבנה ששימש בעבר קופת חולים אזורית. השכונה כולה מיועדת להריסה במסגרת כיכר לוינסקי - פרוייקט פינוי בינוי המנוהל על ידי חברת עמיגור (הדמייה של הפרוייקט בתמונה השלישית). במסגרת פרוייקט זה מתוכננים להיבנות סביב כיכר גדולה שני גורדי שחקים בני שלושים וארבע קומות ולצידם, מבני מגורים בגובה של שש קומות. תוויות: נווה שאנן, צריפים
| TLV100 5.8.08
21 באוק׳ 2007
שכונת צ'לנוב שכונת פועלים שנבנתה החל משנת 1922 לאורך רחובות הגדוד העברי ופרץ במקום פרדס ערבי שהוזנח במהלך שנות מלחמת העולם הראשונה ונמכר ליהודים לאחר המלחמה. השכונה הוקמה על ידי חברת המנחיל (שנוסדה עוד בברלין) ומנהלה מאיר פייבל שפירא.  תוכננה ע"י יוסף ברלין (שכיהן כאדריכל ראשי של המשרד לעבודות ציבוריות ובניין, שקדם לחברת סולל בונה) ונקראה ע"ש יחיאל צ'לנוב, אחד ממנהיגי הציונות ברוסיה. בחלקה המערבי נבנו בתי אבן בני קומה אחת בעוד שחלקה המזרחי היה בנוי כולו מצריפים. בשנת 1922 גרו כרבע מתושבי תל אביב בכשבע מאות וחמישים צריפים ואוהלים (בעיקר בשכונות נורדיה, ברנר, צ'לנוב ועל חוף הים). חלק משכונות אלה התחסל וחלק הפכו להיות לשכונות עוני. מספר בתים מקוריים השתמרו בשכונה (צ'לנוב 15 & 17). בשלהי שנת 1935 התארגנו נערי שכונת צ'לנוב שבדרום תל-אביב והקימו קבוצת כדורגל בשם תל-חי. קבוצה זאת היתה היסוד למועדון הכדורגל בני יהודה שהתמקם מאוחר יותר בשכונת התקווה. עם התרחבות פעילות התחבורה הציבורית מתל אביב למושבות, זלגה הפעילות התחבורתית מכיכר המושבות אל הרחובות הסמוכים ובתחילת רחוב הגדוד העברי הוקם מוסך אוטובוסים הראשון בעיר (בית מס' 5). בסוף הרחוב, הוקמה שכונת צריפים אחרת – שכונת הקווקזים. בשנים האחרונות קיבל המושג "הגדוד העברי” משמעות חדשה כשהרחוב הפך למרכז של זנות טרנסקסואלית בקרבת מקום, בין רחוב השומרון ושביל עכו, אפשר לראות עדיין שרידים של בית באר ערבי גדול שהיה לפנים במרכז הפרדס של משפחת רוק היפואית. 
תוויות: דרום העיר, נווה שאנן, צריפים
| TLV100 21.10.07
16 בספט׳ 2007
שיבת ציון
תוויות: נווה שאנן, שפירא
| TLV100 16.9.07
9 בספט׳ 2007
שכונת הקווקזים (א) שכונת צריפים שהיתה בנוייה לצד שדרות הר ציון (שנקראו אז רחוב ירושלים), בסוף רח' הגדוד העברי וסביב מבנה בית הספר העממי ביאליק שנהרס ב-2005 לטובת הגן הקווקזי בפינת הרחובות הר ציון ולוינסקי. רעיון הפארק הועלה על ידי ראש העירייה רוקח כבר בשנת 1950 אולם הוא הוקם בעיכוב קל של חמישים וחמש שנים. במקום בית הכנסת הישן של השכונה שהיה ממוקם במרכז שדרת הר ציון ומנע את הרחבתה במשך שנים רבות, נבנה לצד השדרה בית הכנסת של היהודים ההרריים, יוצאי דגאסטן שבהרי הקווקז. באחד הצריפים בשכונה גרו יחד אבא אחימאיר ואברהם סטבסקי, מראשי ברית הבריונים שהואשמו ברצח חיים ארלוזרוב - פרשה שטילטלה את הישוב העברי בתחילת שנות השלושים. שופטי סטבסקי אף ביקרו בצריף במסגרת המשפט שהתנהל. בתמונה הראשונה, מבט כללי על השכונה. בתמונה השניה, צריף וחצר אופיינים. ובתמונה השלישית, בית הספר ביאליק בזמן בנייתו. התמונות משנת 1935. בשכונה פעלה קבוצת הכדורגל הררי תל אביב. רובה של השכונה פונה לטובת הרחבת התחנה המרכזית (הישנה) והוספת רציפים לתחנה בסוף שנות החמישים בשטח שהוא כיום המשכו של רחוב הגדוד העברי מזרחה משדרות הר ציון . בתמונה האחרונה אפשר לראות את רציף הר-ציון (כך נקראו הרציפים שנוספו בז'ארגון נהגי האוטובוסים) בתחילת שנות השישים. 
תוויות: נווה שאנן, צריפים
| TLV100 9.9.07
גבעת נער
שכונה קטנה של בתים צמודי קרקע בני קומה אחת על קרקע שנרכשה ע"י סלוואדור נער שחילק ומכר אותה למשתכנים. יו"ר הועד בשנותיה הראשונות היה שמואל דב חיים קריס. השכונה נמצאית בקצה רחוב הקונגרס וכוללת את הרחובות בית קציר, בית גוברין ושדרות השלכת. חלק מהשכונה נהרס בשנות השישים לטובת בניית תחנת האוטובוסים ברחוב לוינסקי. בשנים האחרונות הפכה השכונה ליעד מועדף למשקיעים החולמים על עתיד טוב יותר שיכלול איחוד חלקות ומאות אחוזי בנייה לטובת בניית מגדלים. בינתיים, הבתים הקטנים משמשים בעיקר למגורי עובדים זרים, כשברקע, רציפי קומות שש ושבע של תחנת האוטובוסים הגדולה בעולם.  תוויות: נווה שאנן, שפירא
| TLV100 9.9.07
|