11 באוק׳ 2009
שכונת רוזנפלד (בתי רוזנפלד) / טיילת דודמאת רם גופנאקבוצת בתים  שנבנו בשנת 1924 על המגרשים הדרום-מערביים בפרצלציה של אדמת מטרי, שעליה הוקמה בשנת 1923 שכונת תל-נורדוי. המגרשים נרכשו בשנת 1923 במישרין מחברת  הכשרת הישוב בידי שמעון דוד רוזנפלד עולה מארצות הברית,, שבנה עליה שני בנינים וצריפים להשכרה. הם כונו אמנם על ידי העיריה ובפי העם שכונת רוזנפלד או בתי רוזנפלד אולם העיריה לא התייחסה אליהם מעולם כשכונה לעצמה וכללה אותם בתחום שכונת תל-נורדוי אף שלא השתייכו לתחום פעילותו של ועד השכונה. בתי רוזנפלד השתרעו לאורך רחוב הרברט סמואל אל פני הים, מפינת רחוב טרומפלדור בצפון ועד סמוך לרחוב הירדן בדרום. במהלך שנת 1924 הקים זאב קדישזון מורשה ליד בתי רוזנפלד את "מלון הפאר ורשבסקי, כשר למהדרין ושירות אירופאי מעולה ואוכל ביתי טעים", שפעל עד ראשית שנות השלושים. בתי רוזנפלד היו מלבניים, ארוכים בני קומתיים ובעלי גג מעוגל עשוי פח דמוי חבית. בחזית קומת הקרקע הפונה לים ניצבו עמודים ולימים הפכו החללים שבין העמודים לחנויות, מסעדות, בתי קפה וקיוסקים. וכך הפכו בתי רוזנפלד כדברי העיתונאי גבריאל צפרוני - ל"טיילת הראשונה" של תל-אביב. מאחורי שני הבניינים נבנו ארבעה צריפים למגורים. על פי מפקד אלול תרפ"ח התגוררו בשכונת רוזנפלד באותה עת כ-40 נפש. בין הדיירים שגרו באחד הצריפים היו האחיות גולדינה ופרידה רובנזון. מלחינות, מורות למוסיקה ובעלות תיאטרון בובות, שפעל ליד הצריף שלהן בשנות העשרים והשלושים. על מגרש החנייה שהחליף את בתי רוזנפלד מתוכנן להבנות פרוייקט חדש - טיילת דוד. ובו קומות מסחריות ומעליהן שני מגדלים. הגבוה בינהם בן 25 קומות. מעט צפונה (טרומפלדור 4-6 פינת הירקון) מתוכנן מגדל (בתכנון: בר אוריין אדריכלים) אשר יבנה מעל ולצד בית הקשתות של משפחת רוז האמריקאית שנבנה בשנות העשרים. כדי לממש היקף בנייה כה גדול, העבירו היזמים זכויות בנייה מבתים לשימור (שיינקין 65, אלנבי 11, דיזנגוף 149) אל פרוייקט זה באישור העירייה. תוויות: קו החוף, תל נורדוי
| TLV100 11.10.09
2 בינו׳ 2009
מאה שערים זאת לא טעות. יש בתל אביב שכונה כזאת (למרות השם שנשכח) והיא בכלל לא חרדית. הוקמה בסוף שנות העשרים,  כטריז בין כרם התימנים , שכונת קרטון וחלקה הצפוני של מנשייה ממזרח ,  לחוף הים במערב , כהמשך לשכונת גאולה. כיום אזור הרחובות הרב אהרונסון (רחוב אהבת ציון במקור), זרובבל, עזרא , נחמיה ודניאל. כאשר הרחוב הראשי של השכונה נקרא מאה שערים ושמו שונה אחר כך לרחוב הכובשים , ע "ש כובשי מנשייה ומשחררי יפו . כמו גם תושבי השכונות הסמוכות , סבלו תושבי מאה שערים רבות משכנותה של מנשייה , בה התמקמו כוחות ערבים שנהנו מתמיכת האו כלוסייה המקומית ומהגנת הכוחות הבריטים במקום. הצליפות וההתנכלויות לתושבי מאה שערים ושכונות הספר האחרות, הביאו לנטישת קו התפר ולהצפת תל אביב באלפי פליטים יהודים שנמלטו מקו האש. בטרם מדינה למדו ילדי השכונה בבי "ס ירקון (הירקון 21). במקומו נבנה כעת מגדל היוקרה SEA ONE (בתמונת הדמייה - תשבי רוזיו אדריכלים ) ומאוחר יותר למדו גם בבי "ס הכובשים במקומו ניצב היום מלון דיויד אינ טרקונטיננטל. כמו רוב שכונות קו התפר לשעבר, נותרה שכונה זאת בעליבותה במשך שנים, כשמלח הים מכרסם את קירות בתיה הישנים (אחד מבתי השכונה הישנים בתמונה השניה). אלא שמיקומה המרכזי וחוף הים הצמוד לה עשו את שלהם ומתחילת שנות התשעים נבנו לא מעט בתים חדשים בשכונה, ובהם גם מגדלי מגורים על קו טיילת החוף. תוויות: כרם התימנים, מנשייה, קו החוף
| TLV100 2.1.09
גאולה
נבנתה על ידי גאולה, החברה לגאולת קרקעות שיזמה את הקמתה כבר בשנות העשרים, פיתחה את הקרקע ומכרה חלקות למתיישבים. באזור הרחובות הרב קוק (רחוב הים לשעבר), יונה הנביא, גאולה והירקון. המבנים החשובים בשכונה הם הגימנסיה למסחר (גאולה 30, במבנה המשמש את בית הספר אורט גאולה. צילום: אברהם סוסקין) בה למד בשנות השלושים נשיא המדינה שמעון פרס, משטרת אפ"ק לשעבר (יונה הנביא 13, במבנה מסוגנן המשמש כיום למגורים), יונה הנביא 6 (מבנה אקלקטי ששימש בין השאר כמעונו הראשון של מועדון בארבי לפני שזה נדד לרחוב סלמה ואח"כ לאבו כביר). ביתו של המוסיקאי יואל אנגל (בתמונה) ברחוב הרב קוק 35 ומלון סבוי בגאולה 5 (פרסום המלון המצורף כאן  הוא מראשית שנות הארבעים) אשר חוליית מחבלים השתלטה עליו בשנת 1975 באחד מהלילות היותר קשים שעברו על תל אביב. בשכונה גר (גאולה 12) במשך שנים רבות המנהיג הקומוניסטי (והבובה הסובייטית) ח"כ מאיר וילנר. ובמעלה הרחוב היה נסיון התנקשות בחייו (אוקטובר 1967) על רקע פוליטי. בפינת הרחובות האר"י וגאולה 40 פעל במהלך שנות השישים חינגא בר של יעקב (קובא) לוין. לבר  שמור מקום בהסטוריה העירונית כחלוץ מופעי הסטריפטיז בעיר. ומאחר ומופעי עירום נשיים היו אסורים בחוק, הסטריפטיזאית הראשונה שהופיעה בחינגא בר היתה טרנסקסואלית - צרפתי שהפך צרפתיה. כך שנחשבה לגבר מבחינת החוק. בעשור האחרון הפכה השכונה (כמו גם שכונת מאה שערים לשעבר מדרום) ליעד נדל"ן אטרקטיוי ומגדלי מגורים יוקרתיים  ממשיכים להיבנות על קו החוף במקום בתי השכונה המקוריים. אך כבר ב-1913 ניבא ארתור רופין את העתיד לבוא: "אפשר ולא ירחק היום, וכאן ייבנו מלונות גדולים ויווצרו חיים חדשים של מקום מרפא". בתמונה האחרונה נראים בתי השכונה הראשונים (2009). תוויות: כרם התימנים, קו החוף
| TLV100 2.1.09
|