<body> Tel Aviv 100

תל אביב 100: יפו, השכונות והמתחמים
11 באוק׳ 2009
שכונת רוזנפלד (בתי רוזנפלד) / טיילת דוד
מאת רם גופנא
קבוצת בתים שנבנו בשנת 1924 על המגרשים הדרום-מערביים בפרצלציה של אדמת מטרי, שעליה הוקמה בשנת 1923 שכונת תל-נורדוי. המגרשים נרכשו בשנת 1923 במישרין מחברת הכשרת הישוב בידי שמעון דוד רוזנפלד עולה מארצות הברית,, שבנה עליה שני בנינים וצריפים להשכרה. הם כונו אמנם על ידי העיריה ובפי העם שכונת רוזנפלד או בתי רוזנפלד אולם העיריה לא התייחסה אליהם מעולם כשכונה לעצמה וכללה אותם בתחום שכונת תל-נורדוי אף שלא השתייכו לתחום פעילותו של ועד השכונה. בתי רוזנפלד השתרעו לאורך רחוב הרברט סמואל אל פני הים, מפינת רחוב טרומפלדור בצפון ועד סמוך לרחוב הירדן בדרום. במהלך שנת 1924 הקים זאב קדישזון מורשה ליד בתי רוזנפלד את "מלון הפאר ורשבסקי, כשר למהדרין ושירות אירופאי מעולה ואוכל ביתי טעים", שפעל עד ראשית שנות השלושים. בתי רוזנפלד היו מלבניים, ארוכים בני קומתיים ובעלי גג מעוגל עשוי פח דמוי חבית. בחזית קומת הקרקע הפונה לים ניצבו עמודים ולימים הפכו החללים שבין העמודים לחנויות, מסעדות, בתי קפה וקיוסקים. וכך הפכו בתי רוזנפלד כדברי העיתונאי גבריאל צפרוני - ל"טיילת הראשונה" של תל-אביב. מאחורי שני הבניינים נבנו ארבעה צריפים למגורים. על פי מפקד אלול תרפ"ח התגוררו בשכונת רוזנפלד באותה עת כ-40 נפש. בין הדיירים שגרו באחד הצריפים היו האחיות גולדינה ופרידה רובנזון. מלחינות, מורות למוסיקה ובעלות תיאטרון בובות, שפעל ליד הצריף שלהן בשנות העשרים והשלושים.

על מגרש החנייה שהחליף את בתי רוזנפלד מתוכנן להבנות פרוייקט חדש - טיילת דוד. ובו קומות מסחריות ומעליהן שני מגדלים. הגבוה בינהם בן 25 קומות. מעט צפונה (טרומפלדור 4-6 פינת הירקון) מתוכנן מגדל (בתכנון: בר אוריין אדריכלים) אשר יבנה מעל ולצד בית הקשתות של משפחת רוז האמריקאית שנבנה בשנות העשרים. כדי לממש היקף בנייה כה גדול, העבירו היזמים זכויות בנייה מבתים לשימור (שיינקין 65, אלנבי 11, דיזנגוף 149) אל פרוייקט זה באישור העירייה.

תוויות: ,

 

| TLV100 11.10.09

27 ביולי 2009
תל-נורדוי (תל-נורדאו)
מאת רם גופנא
תל-נורדוי הייתה השכונה הבנויה הצפון-מערבית של תל-אביב בשנות העשרים עד לראשית שנות השלושים של המאה העשרים. היא הוקמה על אדמת כרם מטרי, שרכישתה בידי חברת הכשרת הישוב הושלמה בשנת 1922. שכונת תל-נורדוי הייתה מעין "ראש-גשר" דרכו החלה העיר תל-אביב לפרוץ לראשונה לאורך שפת הים צפונה. שטח אדמת כרם מטרי היה 244 דונם. על פי מפת העיר תל-אביב היום משתרעת שכונת תל-נורדוי במרכז העיר. גבולות השכונה בקירוב היו: במערב - חוף הים; בצפון - רחוב מאפו; במזרח - רחוב שלום עליכם, בית החרושת ללבנים סיליקט ושכונת נורדיה ובדרום - רחוב טרומפלדור. רחובה הראשי, שחצה את השכונה מדרום לצפון, הוא רחוב בן יהודה. בשכונת תל-נורדוי נכללו: קטע מרחוב הירקון, רחוב סירקין, רחוב פרישמן ,רחוב מנדלי מוכר ספרים וקטע קטן מרחוב בוגרשוב. חוף ימה של שכונת תל-נורדוי שימש (החל משלהי שנות העשרים ועד להקמת המדינה) חוף רחצה לרוב רובה של אוכלוסיית תל-אביב. כשכונה לעצמה נתקיימה שכונת תל-נורדוי כעשר שנים בקירוב שלאחריהן היא נבלעה בעיר תל-אביב שהתפשטה צפונה. גל העלייה החמישית של יוצאי מרכז אירופה בראשית שנות השלושים, השפיע על חזותה הפיזית ועל אווירתה התרבותית ורחוב בן יהודה הפך ל"בן יהודה שטראסה". על קיומה של שכונה בחלק זה של העיר מעיד שמו של בית הספר הממלכתי תל-נורדאו שהוקם בה בשנת 1925 (ופועל גם כיום) וכן, מרפאת שירותי בריאות כללית תל-נורדאו. אדמת כרם מטרי נחלקה בשנת 1922 ל-261 מגרשים שנמכרו לחברות נדל"ן, אנשים פרטיים ולאגודות של משתכנים. פיתוח השכונה נוהל בידי ועד שנבחר באספה כללית: הועד המאוחד של קוני אדמת מטרי שהפך עם תחילת בנייתה לועד הרובע תל-נורדוי. הועד השפיע על גיבושה של תכנית הבינוי של השכונה, קבע את שמה (רובע תל-נורדוי) וניהל בשם בעלי המגרשים את כל עבודות התשתית: יישור השטח, תכנית המגרשים (הפרצלציה), סלילת הכבישים והנחת צנרת לאספקת מים.
במהלך שנת 1923 החלה בניית הבתים בשכונת תל-נורדוי. לאחר חמש שנים היו כבר בשכונה כ-145 מבנים שבהם התגוררו כ-950 נפש. רוב הבתים היו בני קומה אחת ופעמים גם דו-קומתיים. חלקם תוכננו בידי אדריכלים. שישה בתים לפחות, שנבנו במהלך שנות העשרים בשכונת תל-נורדוי (אדמת מטרי), שרדו עד היום והם מיועדים לשימור: בית טיטלמן (ברחוב סירקין 3); בית בינימוב (סירקין 29); בית רחל פרידמן (הירקון 108); בית פרץ (הירקון 102); הבית ברחוב פרישמן מס.19 ובית מינץ (הירקון 69). הדיוקן החברתי-כלכלי של אוכלוסיית תל-נורדוי מצטייר על פי אמות מידה של שנות העשרים כדלהלן: אנשים חילונים מן המעמד הבינוני הזעיר בורגני. רובם ממוצא אשכנזי מזרח-אירופי וחלקם ממוצא ספרדי ומזרחי (כ-15 אחוזים). רבים מהם באו מקרב ה"אינטליגנציה" שנתהוותה כבר בשכונות היהודיות של יפו ותל-אביב לאחר מלחמת העולם הראשונה: מורים,פקידים, סופרים, אנשי מקצועות חופשיים וסוחרים אמידים. אליהם נוספו גם פועלים כדיירי משנה. תדמיתה של שכונת תל-נורדוי בשנות העשרים כ"ספינת הדגל" של תל-אביב המתפתחת, עולה מן העיתונות ומפרסומים שונים מאותן שנים. לפיכך אפשר להציע (לאור אוצר התדמיות של ימינו) לכנות את שכונת תל-נורדוי השכונה "הצפונית" (במלעיל) הראשונה של תל-אביב.

בתמונה הראשונה: ישור חולות כרם מטרי. בשניה: צומת הרחובות בן יהודה ומנדלי (1925). בתמונה השלישית: בית הספר (1925) ובתמונה הרביעית: מבט כללי על השכונה (1926). כל התמונות צולמו על ידי אברהם סוסקין.

כתב אורח: רם גופנא. מחבר הספר מכרם מטרי לרחוב בן יהודה שטראסה המתעד את עשר שנותיה הראשונות של שכונת תל נורדוי (1922-1932) כשכונה לעצמה, שנשמטה זה מכבר מן הזכרון התל אביבי. ניתן להשיג את הספר כאן במהדורה דיגיטלית.



תוויות: , ,

 

| TLV100 27.7.09

תל אביב חוגגת מאה שנים להיווסדה ומסתבר שלחלקים גדולים של ההסטוריה העירונית אין כלל נוכחות ברשת. אז במקום לספר עוד פעם את סיפור הולדתן של נווה צדק או אחוזת בית, אנסה באמצעות אתר זה להאיר פינות אחרות בעיר. לספר את סיפור השכונות, המתחמים ונקודות הישוב הקטנות שנעלמו ו/או נשכחו, במיוחד אלה שאינן חלק מנרטיב העיר הלבנה. האתר מותאם במיוחד לצפייה באמצעות דפדפן FIREFOX.

אשמח לתגובות, הערות, תוספות אלי למייל: info@tlv100.net .

ועוד הערה... מאחר וחלק מהתמונות הועברו אלי או נאספו מבלי שיש לי יכולת לאתר את המקור ממנו נלקחו. ומאחר וברצוני לספר את סיפור העיר, ולא לפגוע חלילה בזכויות היוצרים. הרי שתמונות יוסרו מהאתר לאלתר במידה ובעלי הזכויות יבקשו זאת.



בחזרה לדף הראשי

בלוג זה מופעל על-ידי Blogger, האם גם שלך?

תל אביב 100 (c) כל הזכויות שמורות
Website Counter
Tel Aviv 100