<body> Tel Aviv 100

תל אביב 100: יפו, השכונות והמתחמים
7 בינו׳ 2009
חארת' אל טאנק (שכונת קרטון)
בתרגום מערבית
: שכונת הפחים. שם כללי לשכונות עוני הבנויות מגיבוב צריפונים ופחונים לצידי הערים. ועל פי לקסיקון אנשי הפלמ"ח, מדובר היה גם בכינוי כללי למקום נידח בסוף העולם. בתל אביב, הכוונה היא לשכונה קטנה שנקראה גם שכונת קרטון והיתה ממש על קו הגבול העירוני בין יפו לתל אביב, בחלקו הצפוני של הפרבר הערבי מנשייה, אך היתה מיושבת בעיקר ביהודים תימנים. כיום, בחלק הדרומי של הרחובות קהילת עדן וכנפי נשרים. מאוחר יותר פעל בסביבה זאת (עד תחילת שנות השבעים) מועדון הספורט שמשון תל אביב. רובה של השכונה פונה לטובת מגרש חנייה, הנמצא צפונית ממסוף כרמלית (בתמונה). בגבול המזרחי של השכונה עדיין פועל שוק עזה המוכר לתושבי העיר הותיקים. מצורפת מודעה עירונית משנת 1925 בנוגע להסדרת המקרקעין בשכונת כרם קרטון (מתוך הארכיון ההיסטורי של עיריית תל אביב ).

תוויות: , , , ,

 

| TLV100 7.1.09

2 בינו׳ 2009
מאה שערים
זאת לא טעות. יש בתל אביב שכונה כזאת (למרות השם שנשכח) והיא בכלל לא חרדית. הוקמה בסוף שנות העשרים, כטריז בין כרם התימנים, שכונת קרטון וחלקה הצפוני של מנשייה ממזרח, לחוף הים במערב, כהמשך לשכונת גאולה. כיום אזור הרחובות הרב אהרונסון (רחוב אהבת ציון במקור), זרובבל, עזרא, נחמיה ודניאל. כאשר הרחוב הראשי של השכונה נקרא מאה שערים ושמו שונה אחר כך לרחוב הכובשים, ע"ש כובשי מנשייה ומשחררי יפו. כמו גם תושבי השכונות הסמוכות, סבלו תושבי מאה שערים רבות משכנותה של מנשייה, בה התמקמו כוחות ערבים שנהנו מתמיכת האוכלוסייה המקומית ומהגנת הכוחות הבריטים במקום. הצליפות וההתנכלויות לתושבי מאה שערים ושכונות הספר האחרות, הביאו לנטישת קו התפר ולהצפת תל אביב באלפי פליטים יהודים שנמלטו מקו האש. בטרם מדינה למדו ילדי השכונה בבי"ס ירקון (הירקון 21). במקומו נבנה כעת מגדל היוקרה SEA ONE (בתמונת הדמייה - תשבי רוזיו אדריכלים) ומאוחר יותר למדו גם בבי"ס הכובשים במקומו ניצב היום מלון דיויד אינטרקונטיננטל. כמו רוב שכונות קו התפר לשעבר, נותרה שכונה זאת בעליבותה במשך שנים, כשמלח הים מכרסם את קירות בתיה הישנים (אחד מבתי השכונה הישנים בתמונה השניה). אלא שמיקומה המרכזי וחוף הים הצמוד לה עשו את שלהם ומתחילת שנות התשעים נבנו לא מעט בתים חדשים בשכונה, ובהם גם מגדלי מגורים על קו טיילת החוף.

תוויות: , ,

 

| TLV100 2.1.09

9 בפבר׳ 2008

חצר אמזלק

מנשייה היתה פרבר גדול של יפו, אך לא הומוגני. היו בה רצף של שכונות חצר וגרו בה תושבים מכל רחבי העולם המוסלמי, כמו גם צוענים, איטלקים ויהודים. בצידו המזרחי של הרחוב הראשי במנשייה (כיום רחוב המרד) היתה שכונת חצר קטנה בשם חצר אמזלק (או בתי אמזלג). במתחם המוקף חומה היו שבעה בניינים ובהם דירות וכן עשר חנויות. שכונה זאת נבנתה בסטנדרד גבוה ביותר, תוך שימוש בחומרים הטובים ביותר. עדות נעמי טיזדייל (נינתו של חיים ניסים אמזלק): "קירות הבניינים בתוך המכלול היו... בנויים אבן מסותתת מבחוץ ומצופה טיח של מלט סיד. האבן היתה אבן חול מיובאת מילדאני, הגג היה טורקי מצופה רעפים של מארסיי. הנגרות היתה עשוייה עץ כתראני...". בית אחד במתחם היה שייך לבן ציון אמזלק. בית אחר לחיים ניסים אמזלק (אליו עבר מביתו שהיה ביפו העתיקה בקרבת חצר היהודים), ושאר הבתים הושכרו ליהודים ומוסלמים. בין הדיירים "המפורסמים" אשר דרו במקום ניתן למנות את משפחות שרתוק (שרת), רוקח, לבונטין וח'לאדי. להבדיל מבתי מנשייה, היו בתי אמזלק מוארים בחשמל שסופק באמצעות גנרטור. מאוחר יותר, בנה חיים ניסים אמזלק את ביתו החדש בנווה צדק (רחוב אמזלג בימינו). מתחם חצר אמזלק ניטש כפי הנראה במהלך הקרבות שהתנהלו במקום בראשית 1948 ובתיו נהרסו כליל. בתמונה נראה חיים ניסים אמזלק במדים של סגן קונסול האימפריה הבריטית ביפו.

תוויות: ,

 

| TLV100 9.2.08

14 בינו׳ 2008
שכונת האיטלקים
לצד המתחם ההולך ומשתפץ של תחנת הרכבת הטורקית ובית החרושת למרצפות וחומרי בניין של משפחת וילאנד הטמפלרית, בחלק הדרומי מזרחי של מנשייה, היתה שכונת חצר קטנה של איטלקים. השכונה הוקמה בשנים 1892-1893 בצמוד לחומת האבן של תחנת הרכבת ובקצה רחוב הרב עוזיאל שנמחק מעל פני הקרקע במסגרת הריסת מנשייה והתכנון החדש לאזור. במיקום המדוייק של השכונה נמצא כיום מגרש כדורסל. השכונה היתה מוקפת חומה ובמרכזה חצר ובאר מים ובצמוד אליה, כנסייה ומנזר. לפי עיתון הצבי משנת 1909 פעל במקום בית ספר איטלקי בו למדו גם תלמידים יהודים. הכנסיה ובית הספר פעלו עד שנת 1925. מאוחר יותר הפך מבנה המנזר לתלמוד תורה לעדת הספרדים שנקרא "אור תורה". בית המדרש שימש את ילדי השכונות הקרובות מגיל שלוש ומעלה. ובשיאו למדו בו כשלוש מאות תלמידים. עפ"י חוני המעגל בספרו חמדת ליבי, פעל בית המדרש עד לשנת 1950 ואז ננטש, עד להריסתו בשנת 1980. בספר ניתן לראות צילומים של שרידי המנזר האיטלקי בשנת 1970. בתמונה: דגל האצ"ל עם הכתובת "רק-כך" מתנוסס על צריח בית הספר האיטלקי אחרי כיבוש יפו.

תוויות: ,

 

| TLV100 14.1.08

תל אביב חוגגת מאה שנים להיווסדה ומסתבר שלחלקים גדולים של ההסטוריה העירונית אין כלל נוכחות ברשת. אז במקום לספר עוד פעם את סיפור הולדתן של נווה צדק או אחוזת בית, אנסה באמצעות אתר זה להאיר פינות אחרות בעיר. לספר את סיפור השכונות, המתחמים ונקודות הישוב הקטנות שנעלמו ו/או נשכחו, במיוחד אלה שאינן חלק מנרטיב העיר הלבנה. האתר מותאם במיוחד לצפייה באמצעות דפדפן FIREFOX.

אשמח לתגובות, הערות, תוספות אלי למייל: info@tlv100.net .

ועוד הערה... מאחר וחלק מהתמונות הועברו אלי או נאספו מבלי שיש לי יכולת לאתר את המקור ממנו נלקחו. ומאחר וברצוני לספר את סיפור העיר, ולא לפגוע חלילה בזכויות היוצרים. הרי שתמונות יוסרו מהאתר לאלתר במידה ובעלי הזכויות יבקשו זאת.



בחזרה לדף הראשי

בלוג זה מופעל על-ידי Blogger, האם גם שלך?

תל אביב 100 (c) כל הזכויות שמורות
Website Counter
Tel Aviv 100