7 בינו׳ 2009
תוויות: כרם התימנים, מנשייה, מרכז העיר, ערבים, צריפים
| TLV100 7.1.09
2 בינו׳ 2009
מאה שערים זאת לא טעות. יש בתל אביב שכונה כזאת (למרות השם שנשכח) והיא בכלל לא חרדית. הוקמה בסוף שנות העשרים,  כטריז בין כרם התימנים , שכונת קרטון וחלקה הצפוני של מנשייה ממזרח ,  לחוף הים במערב , כהמשך לשכונת גאולה. כיום אזור הרחובות הרב אהרונסון (רחוב אהבת ציון במקור), זרובבל, עזרא , נחמיה ודניאל. כאשר הרחוב הראשי של השכונה נקרא מאה שערים ושמו שונה אחר כך לרחוב הכובשים , ע "ש כובשי מנשייה ומשחררי יפו . כמו גם תושבי השכונות הסמוכות , סבלו תושבי מאה שערים רבות משכנותה של מנשייה , בה התמקמו כוחות ערבים שנהנו מתמיכת האו כלוסייה המקומית ומהגנת הכוחות הבריטים במקום. הצליפות וההתנכלויות לתושבי מאה שערים ושכונות הספר האחרות, הביאו לנטישת קו התפר ולהצפת תל אביב באלפי פליטים יהודים שנמלטו מקו האש. בטרם מדינה למדו ילדי השכונה בבי "ס ירקון (הירקון 21). במקומו נבנה כעת מגדל היוקרה SEA ONE (בתמונת הדמייה - תשבי רוזיו אדריכלים ) ומאוחר יותר למדו גם בבי "ס הכובשים במקומו ניצב היום מלון דיויד אינ טרקונטיננטל. כמו רוב שכונות קו התפר לשעבר, נותרה שכונה זאת בעליבותה במשך שנים, כשמלח הים מכרסם את קירות בתיה הישנים (אחד מבתי השכונה הישנים בתמונה השניה). אלא שמיקומה המרכזי וחוף הים הצמוד לה עשו את שלהם ומתחילת שנות התשעים נבנו לא מעט בתים חדשים בשכונה, ובהם גם מגדלי מגורים על קו טיילת החוף. תוויות: כרם התימנים, מנשייה, קו החוף
| TLV100 2.1.09
9 בפבר׳ 2008
חצר אמזלק  מנשייה היתה פרבר גדול של יפו, אך לא הומוגני. היו בה רצף של שכונות חצר וגרו בה תושבים מכל רחבי העולם המוסלמי, כמו גם צוענים, איטלקים ויהודים. בצידו המזרחי של הרחוב הראשי במנשייה (כיום רחוב המרד) היתה שכונת חצר קטנה בשם חצר אמזלק (או בתי אמזלג). במתחם המוקף חומה היו שבעה בניינים ובהם דירות וכן עשר חנויות. שכונה זאת נבנתה בסטנדרד גבוה ביותר, תוך שימוש בחומרים הטובים ביותר. עדות נעמי טיזדייל (נינתו של חיים ניסים אמזלק): "קירות הבניינים בתוך המכלול היו... בנויים אבן מסותתת מבחוץ ומצופה טיח של מלט סיד. האבן היתה אבן חול מיובאת מילדאני, הגג היה טורקי מצופה רעפים של מארסיי. הנגרות היתה עשוייה עץ כתראני...". בית אחד במתחם היה שייך לבן ציון אמזלק. בית אחר לחיים ניסים אמזלק (אליו עבר מביתו שהיה ביפו העתיקה בקרבת חצר היהודים), ושאר הבתים הושכרו ליהודים ומוסלמים. בין הדיירים "המפורסמים" אשר דרו במקום ניתן למנות את משפחות שרתוק (שרת), רוקח, לבונטין וח'לאדי. להבדיל מבתי מנשייה, היו בתי אמזלק מוארים בחשמל שסופק באמצעות גנרטור. מאוחר יותר, בנה חיים ניסים אמזלק את ביתו החדש בנווה צדק (רחוב אמזלג בימינו). מתחם חצר אמזלק ניטש כפי הנראה במהלך הקרבות  שהתנהלו במקום בראשית 1948 ובתיו נהרסו כליל. בתמונה נראה חיים ניסים אמזלק במדים של סגן קונסול האימפריה הבריטית ביפו. תוויות: אמזלק, מנשייה
| TLV100 9.2.08
14 בינו׳ 2008
שכונת האיטלקיםלצד המתחם ההולך ומשתפץ של תחנת הרכבת הטורקית ובית החרושת למרצפות וחומרי בניין של משפחת וילאנד  הטמפלרית, בחלק הדרומי מזרחי של מנשייה, היתה שכונת חצר קטנה של איטלקים. השכונה הוקמה בשנים 1892-1893 בצמוד לחומת האבן של תחנת הרכבת ובקצה רחוב הרב עוזיאל שנמחק מעל פני הקרקע במסגרת הריסת מנשייה והתכנון החדש לאזור. במיקום המדוייק של השכונה נמצא כיום מגרש כדורסל. השכונה היתה מוקפת חומה ובמרכזה חצר ובאר מים ובצמוד אליה, כנסייה ומנזר. לפי עיתון הצבי משנת 1909 פעל במקום בית ספר איטלקי בו למדו גם תלמידים יהודים. הכנסיה ובית הספר פעלו עד שנת 1925. מאוחר יותר הפך מבנה המנזר לתלמוד תורה לעדת הספרדים שנקרא "אור תורה". בית המדרש שימש את ילדי השכונות הקרובות מגיל שלוש ומעלה. ובשיאו למדו בו כשלוש מאות תלמידים. עפ"י חוני המעגל בספרו חמדת ליבי, פעל בית המדרש עד לשנת 1950 ואז ננטש, עד להריסתו בשנת 1980. בספר ניתן לראות צילומים של שרידי המנזר האיטלקי בשנת 1970. בתמונה: דגל האצ"ל עם הכתובת "רק-כך" מתנוסס על צריח בית הספר האיטלקי אחרי כיבוש יפו.  תוויות: מנשייה, נוצרים
| TLV100 14.1.08
|