19 באוג׳ 2009
.
.
מתחם חסן ערפה
ראשיתו של  המתחם בפרדס ערבי שהיה עד 1948 בבעלותו של חסן ערפה, מעשירי יפו. המתחם משתרע בין הרחובות דוד חכמי (לשעבר, רחוב החרושת), בגין (דרך פתח תקווה לשעבר), יצחק שדה (לשעבר, רחוב הגשר) ורחוב המסגר. דרומית לפרדס, נבנתה החל משנת 1924 שכונת הרכבת - שכונת עוני יהודית שהיתה מוכרת בשנותיה הראשונות גם בשם שכונת העגלונים. לאחר קום המדינה פלשו לשטח פרדס חסן ערפה הנטוש יהודים אשר הקימו במקום מוסכים, מגרשי גרוטאות, מחסנים, מסגריות, נגריות (ומאוחר יותר גם מגרשי חנייה) והמקום העלוב הפך לפצע פתוח בעיר שהתפתחה סביב למתחם. למרות שמדובר באחד מגושי הקרקע האחרונים במרכז העיר, נמנעו במשך שנים יזמי נדל"ן מלרכוש ולפתח את המקום וזאת בגלל הצורך לנהל מו"מ, לפצות ולפנות מאות בעלי חזקה (כארבע מאות בעלי מגרשים ועוד עשרות פולשים) במקום. לאחר שנים של המתנה הפנימו חלק מבעלי המגרשים את המצב והחליטו להקים חברת ניהול משותפת, אשר קידמה את התב"ע של המתחם ואיפשרה לרוכשים פוטנציאלים לנהל משא ומתן עם כתובת אחת וזאת אכן הבשילה לכדי עסקה. עם פינויו בשלבים של המתחם, המיועד להיות מרכז התעסוקה והעסקים החדש של תל אביב, יבנו בו על פי התב"ע 14 מגדלי משרדים. המגדל הראשון שיבנה בפינה הצפון מזרחית (צומת יצחק שדה והמסגר) יהיה בגובה של 33 קומות. בפינה הצפון מערבית של המתחם (בתמונה משנות השישים או השבעים), בצמוד לצומת מעריב , הופקעו בשנים האחרונות מגרשים לטובת תחנה תת קרקעית ראשית בה עתידים להיפגש קווי (האדום והירוק) הרכבת הקלה. בנוסף, מתוכננת תחנת רכבת חדשה בנתיבי איילון (ליד הסינרמה) שתיבנה בעתיד ותשרת את עובדי המתחם החדש. חסן ערפה, אשר המתחם קרוי על שמו, היה סוחר ובעל קרקעות יפואי, וממייסדי חברת התערוכות הערבית אשר הוקמה ב-1932 כמקבילה ליריד המזרח התל אביבי. חסן ערפה היה ידוע כנדבן ותרם את המגרש וחלק מחומרי הבנייה לבית ספר ערבי ותיק שנבנה בשנים 1935-1936 ברחוב קדם 40 (לשעבר רחוב שישים). בבית ספר זה התקיים ב-1950 הסמינר הראשון להכשרת מורים ערבים במדינת ישראל. והוא פועל עד ימינו כבית ספר יסודי וכגן ילדים לאוכלוסיה הערבית.תוויות: המזרח הישן, ערבים, תעסוקה
| TLV100 19.8.09
29 במאי 2009
 מתחם הנפט
בשנות המנדט הבריטי התפתח בצידה המזרחי של דרך מנחם בגין (דרך פתח תקווה לשעבר) מתחם מסחרי ובו מאגרי דלק של חברות הנפט הגדולות ובראשן, חברת של - ענקית האנרגיה הבינלאומית. המתחם נהנה מגישה נוחה לשאר חלקי הארץ באמצעות דרך פתח תקווה ובאמצעות מסילת הברזל הצמודה אליו. והמשיך לשמש את חברות האנרגיה עד שנות השבעים. מאוחר יותר, נבנו על הקרקע היקרה מגדלי משרדים מודרנים אליהם יצטרפו מגדלים נוספים בעתיד עם פינוי מתחם חסן ערפה ובניית קו הרכבת הקלה. בשנת 1997 נבנו במקום מגדלי אביב (בית אמות ביטוח) בתכנון האדריכל ישראל גודוביץ' - גוש בנוי מודרני בו כלולים שלושה מבנים.  מעין הומאז' לקרל רובין, מתכנן בית הדר שנבנה שישים שנה קודם בפינה הנגדית של צומת הנפט (הצטלבות דרך פתח תקווה ורחוב הרכבת). כזיכרון לימים ההם, נחנך ב-2005 בפתחו של רחוב החרושת (כיום: רחוב דוד חכמי) המוביל לשכונת הרכבת, מגדל סונול - מבנה משרדים מודרני בן 23 קומות, בו משולבת תחנת דלק בקומת הכניסה. בית הספר לאמנות קמרה אובסקורה פועל כבר  שנים רבות בתחילת רחוב ריב"ל הסמוך. בתמונה הראשונה משנת 1956, רכבת שיצאה מתחנת הרכבת יהודה הלוי תל אביב, חוצה את צומת הנפט כאשר ברקע נראה מתחם הנפט המוקף חומה. בתמונה השניה (צילום מתחילת שנות הארבעים, כפי הנראה), מבנה החברה הארץ ישראלית לקירור והספקה, בסמוך לצומת הנפט. תוויות: המזרח הישן, תעסוקה
| TLV100 29.5.09
1 בינו׳ 2009
צריפי פלורנטין 
שכונה קטנה מערבית לרחוב אברבנל שהפכה עם השנים למרכז נגריות, מסגריות ומלאכה. מאחורי בית הכנסת אהבת חסד מסתתרים משעוליה הצרים של השכונה (המשור, צריפין וחצרים) שאינם רחבים דיים למעבר כלי רכב. כבר יותר מעשור שבמבנה בפינת המחוגה והנגרים פועלים מועדונים (המחוגה, קוסמונאוט, סלואו משה) המצטיינים במוסיקת אוף מיינסטרים איכותית. ממערב לו, בית סדנאות האמנים (בית הספר דרויאנוב לשעבר) והגינה הצמודה אליו. תכנית עירונית עתידית מייעדת את שטח צריפי פלורנטין לקרייה ציבורית גדולה שתשרת את תושבי פלורנטין, כמו גם את תושבי המתחמים החדשים שייבנו. בצמוד לשכונה הקטנה מצד דרום (בין הרחובות מעון, אברבנל וסלמה) מקודמת תכנית לבניית 290 יחידות דיור. וצפונית לשכונה מקודמת (על אף התנגדויות התושבים) תכנית מרכז החרש והאמן.
תוויות: פלורנטין, צריפים, תעסוקה
| TLV100 1.1.09
31 בדצמ׳ 2008
שכונת אשכנזי סחרוב
שכונה חקלאית קטנה ותמימה שהפכה אחרי שנים לעוד מקום שלא נעים להסתובב בו לבד בלילה. הוקמה על ידי ישראל סחרוב ושמואל אשכנזי החל מסוף שנות העשרים של המאה הקודמת. כמו בנווה שאנן הסמוכה, גם שכונת אשכנזי סחרוב נבנתה  על אדמת פרדסים אשר עצי דקל גבוהים גדלו בינהם. חלק מהדקלים עודם ניצבים בין בתי המלאכה ובתי הדירות המפוייחים (בתמונה הראשונה). רחובות השכונה נבנו כהמשך לתכנית המנורה של נווה שאנן, לבד מרחוב אחד (רחוב פין) ששימש לפנים דרך גישה לבית האבן של משפחת נבולסי (בפינת הרחובות ארלנגר ובני ברק, מסומן במפה משנת 1927. צפונית לו בתי השכונה הראשונים), בית באר ערבי מהמאה ה-19 אשר סיפק מים לפרדס שהיה במקום. במקביל להקמת השכונה, נבנו באותם השנים גם האזורים הסמוכים לה: שכונת גבעת מרקו ומתחם יריד המזרח הקרוב (דרומית-מזרחית וצפונית-מערבית לשכונה, בהתאמה). בתחילת שנות הארבעים, עם הקמת התחנה המרכזית, איבדה השכונה את אופייה תוך שתחנות אוטובוסים תופסות אט אט את רחובותיה. כיום משמשת השכונה בעירבוביה אזור תעסוקה (כמו דפוס הרוטציה המודרני של משפחת מוזס ברחוב ההגר"א), מרכז לשירותי סקס זולים ובית למהגרי עבודה מארצות העולם השלישי. תוויות: המזרח הישן, נווה שאנן, תעסוקה
| TLV100 31.12.08
30 בדצמ׳ 2008
סכ'נת חאמד (דנאייטה)
שכונה ערבית קטנה צפונית מאבו כביר ולצד גבעת הרצל. הוקמה באמצע המאה ה-19 על ידי מהגרים מצרים ונקראה לעיתים גם סכ'נת אל דנאייטה. במקום נותרו עדיין מספר בתים מהכפר (בתמונה הראשונה). עוד בטרם מדינה התמקמו בשכונה זאת בתי מלאכה בבעלות יהודית. בסמוך לשכונה מצד צפון (דרך שלמה 60 כיום) עומד בניין גדול ששימש טרם הקמת המדינה את המשביר המרכזי (זרוע של הסתדרות העובדים הכללית לאספקה סיטונאית). כאן התמקמה בסוף 1993 נישה – חלוצת חנויות העיצוב בדרום העיר. תוויות: אבו כביר, דרום העיר, ערבים, תעסוקה
| TLV100 30.12.08
מרכז וולובלסקי 
אזור של כמאתיים סדנאות ובתי מלאכה קטנים, מערבית משכונת פלורנטין ומדרום לרחוב אילת. נבנה בשנת 1933 על אדמת פרדס שנרכשה ממשפחת אבו חדרה הערבית (בית הבאר ברחוב אילת נ שאר בבעלות משפחת אבו חדרה עד לשנת 1948 ומיועד לשימור). המרכז נקרא ע"ש יוזם ובונה המתחם שלום וולובלסקי. בשנים האחרונות מקדמת חברת מרכז החרש והאומן בע"מ תכנית פינוי-בינוי להקמת שכונת מגורים חדשה. החברה מאגדת את בעלי הנכסים ובתי המלאכה במקום והתכנית שיזמה (בתכנון האדריכל רמי גיל) זוכה להתנגדות רבה מצד תושבי שכונת פלורנטין הסמוכה. ממערב למרכז וולובלסקי, ליד צומת הרחובות אילת ואליפלט, היה מגרש הדקלים – ביתה של קבוצת הכדורגל מכבי ת"א בשנות העשרים, עד שעברה לשחק באיצטדיון המכביה באזור שפך הירקון. בתמונות נראים חשבון משנת 1948 על שכירת מחסן במקום וכתבה משנת 1947בעיתון הד המלאכה על מרכז וולובלסקי (שניהם מתוך אוסף משפחת האוזר).
תוויות: פלורנטין, תעסוקה
| TLV100 30.12.08
24 במרץ 2008
כרם הגרמנים שכונה מסחרית קטנה שנבנתה ביוזמת הסוחר צבי סטרכילביץ צפונית לשכונת מרכז מסחרי ולצד דרך שכם (דרך יפו תל אביב כיום), על אדמות שרכש ב-1924 מגרמנים טמפלרים בקרבת כיכר המושבות ובניין הדואר המרכזי לשעבר (בתמונה), משני צידי רחוב פיג'וטו (שנקרא בעבר רחוב הגשר) בבניה טורית. בית הדואר לשעבר הסמוך (אלנבי 130פינת יהודה הלוי) נבנה ב-1930 ע"י יהודה מגידוביץ', מחשובי בוניה של תל אביב. בסגנון המשלב אקלקטיקה ומודרניזם.
בסמיכות לרחוב פיג'וטו פעל במשך שנים השוק הפולני.
תוויות: דרום העיר, טמפלרים, מרכז מסחרי, תעסוקה
| TLV100 24.3.08
|
