<body> Tel Aviv 100

תל אביב 100: יפו, השכונות והמתחמים
21 במרץ 2008
מתחם צקלג
אז היכן היה בית הקברות של שרונה? עמוס קינן כותב בספרו שושנת יריחו: "היום יש רק עוד אדם אחד שיודע מתחת לאיזה בנין ברחוב קרליבך היה בית הקברות" ברור שמושבה חקלאית שהתקיימה כאן במשך יותר משבעים שנה
היתה זקוקה לבית קברות. ומיקומו של זה אף מופיע לראשונה כבר במפת תיאודור סנדל משנת 1879. מדריכי טיולים מצביעים על השוק הסיטונאי לשעבר או על המשולש בפינת דרך בגין והמסגר. האדריכל ישראל גודוביץ' בספרו 40 על 40 מספר כי בית רובינשטיין (דרך בגין 37) נבנה על אדמת בית הקברות של המושבה הטמפלרית, ואף מוסיף השערה כי לבניין נבנה חניון עילי ולא תת קרקעי כמקובל "על מנת שלא להרגיז את רוחות הטמפלרים הקבורים באדמה". זאת אגדה אורבאנית יפה אך לא ממש מדוייקת. למעשה בית הקברות הטמפלרי שכן מעט יותר צפונה במתחם צקלג של ימינו ועצמות המתים הועברו מכאן הרבה לפני בנייתו של בית רובינשטיין. במקום נותרו עדיין מספר עצים שהיו בשטח בית הקברות וחבל שלא נותר שריד לשער בית הקברות (בתמונה הראשונה). בית הקברות מוזכר גם בקשר לפעולה ראשונה של האצ"ל שהתקיימה במקום בשנת 1944 אחרי שבמשך שנות מלחמת העולם השניה החליט האצ"ל באופן חד צדדי להמנע מפעילות. אגב, בראשית ימיה של המושבה נהגו בני שרונה לקבור את מתיהם בבית הקברות של המאונט הופ (הר התקווה). ומאוחר יותר, גם בבית קברות שהיה סמוך למודל פארם (והיה משותף להם ולקהילת הטמפלרים ביפו). לאחר מלחמת העולם הראשונה נבנתה בבית הקברות אנדרטת זיכרון (בתמונה השניה) לבני המושבה שנהרגו במדי גרמניה במהלך המלחמה


בחלקו הצפוני של מתחם צקלג ובצמוד לבית הקברות הטמפלרי, הוכשר ב-1917 בית קברות לחיילים הודים שנפלו בארץ בשירות הוד מלכותו. בית הקברות ההודי לא היה בשימוש בשנים שבין מלחמות העולם. אך במסמך מפברואר 1940 שנמצא בארכיון בן גוריון מסופר על הגעתם הצפוייה של חיילים סיקים לארץ, במסגרת כוחות התיגבור של הארמיה ה-9 במצרים. אגב, החיילים הסיקים לא הגיעו לארץ בסופו של דבר, ובמקור שימש בית הקברות הזה כמקום מנוחתם של שבעה עשר חיילים מוסלמים הודים. באותו מסמך נמסר כי נאמר לאנשי הצבא לשפץ את בית הקברות הזה ולהשמישו. בתחילת שנות החמישים פונו שני בתי הקברות. קברי הטמפלרים הועברו לבית הקברות עמק רפאים במושבה הגרמנית בירושלים. בעוד שרידי החיילים ההודים הועברו ונקברו בקבר אחים בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה. בתמונה הלקוחה מתוך פורום פרש - הסטוריה וידיעת א"י (אחד המקורות לאייטם): המצבה ברמלה המספרת כי לכאן הועברו בשנת 1952 שרידי החיילים ההודים מבית הקברות ליד שרונה.

תוויות: , , , , ,

 

| TLV100 21.3.08

26 בפבר׳ 2008
קובת שייח מוראד
מבנה קבר של קדוש מוסלמי לא ידוע מהתקופה הממלוכית ובו כתובת בערבית מהמאה הארבע עשר.
המתחם נמצא לצד דרך קיבוץ גלויות, דרומית לשכונת שפירא ומעט צפונית מבית יצקר (כיום, בית הנוער העובד והלומד) בו נרצחו ברנר וחבריו בפרעות 1921. בית הקברות מופיע במפה בריטית משנת 1878, אך התפתח בעיקר בתחילת המאה העשרים, עם חיסולם של בת הקברות בריה ואל איסאף בשכונת אירשיד, צפונית לכיכר השעון. בפאתי המתחם נבנו בקתות חימר של פועלים ערבים עניים. בדו"ח בריטי לחבר הלאומים (הארגון הבינלאומי שקדם לאו"ם) משנת 1936 המפרט את הפעילות הבריטית כנגד המרד הערבי שפרץ באותה השנה, נכתב כי נהרסו 350 בקתות בשכונת שייח מוראד. בעשור האחרון חזר בית הקברות לפעול לטובת קבורת משתפי פעולה עם ישראל, אשר הקהילה המוסלמית מסרבת לאפשר את קבורתם בבית הקברות טאסו.

תוויות: , , ,

 

| TLV100 26.2.08

16 בינו׳ 2008
הכפר המצרי
על פי רות קרק בספרה המעמיק יפו, צמיחתה של עיר 1799-1917, היה כפר קטן של מצרים קופטים צפונית לחומת העיר. הכפר המופיע במפת האדמירליות הבריטית משנת 1863 כמושבה מצרית. הכפר היה לאורך שפת הים בין קו החוף לבית הקברות המוסלמי של המוחמידין (אשר מתועד כבר בשנת 1834 בציור של ברטלט) שפונה מקבריו על ידי חסן בק במלחמת העולם הראשונה. על המצוק ובו שרידי הכפר המצרי נבנתה בשנת 1999 טיילת המחברת את חלקו הדרומי של פארק צ'רלס קלור עם אזור חומת הים של יפו צפונית לנמל. לצד הטיילת פועלות מספר מסעדות כמו אורגדה, אצל פיני בחצר (בתמונה) והמסעדה של מרגרט תייר. בתמונה השניה נראה הכפר המצרי בתצא בריטית מינואר 1946. מזרחה מהכפר המצרי התפתחה מאוחר יותר השכונה המוסלמית אירשיד (ראשד).

תוויות: ,

 

| TLV100 16.1.08

תל אביב חוגגת מאה שנים להיווסדה ומסתבר שלחלקים גדולים של ההסטוריה העירונית אין כלל נוכחות ברשת. אז במקום לספר עוד פעם את סיפור הולדתן של נווה צדק או אחוזת בית, אנסה באמצעות אתר זה להאיר פינות אחרות בעיר. לספר את סיפור השכונות, המתחמים ונקודות הישוב הקטנות שנעלמו ו/או נשכחו, במיוחד אלה שאינן חלק מנרטיב העיר הלבנה. האתר מותאם במיוחד לצפייה באמצעות דפדפן FIREFOX.

אשמח לתגובות, הערות, תוספות אלי למייל: info@tlv100.net .

ועוד הערה... מאחר וחלק מהתמונות הועברו אלי או נאספו מבלי שיש לי יכולת לאתר את המקור ממנו נלקחו. ומאחר וברצוני לספר את סיפור העיר, ולא לפגוע חלילה בזכויות היוצרים. הרי שתמונות יוסרו מהאתר לאלתר במידה ובעלי הזכויות יבקשו זאת.



בחזרה לדף הראשי

בלוג זה מופעל על-ידי Blogger, האם גם שלך?

תל אביב 100 (c) כל הזכויות שמורות
Website Counter
Tel Aviv 100