17 בספט׳ 2007
שכונת החשמל (רמת השרון)השכונה הוקמה בשנת 1924 ונקראה אז רמת השרון. השכונה הוקמה סמוך לתחנת החשמל הראשונה בארץ (ראה גם מודל פארם) ובמרכז השכונה נבנה מגדל מים (רח' החשמל ליד בית מס' 12). בתי השכונה נבנו ע"י האמידים שבתושבי תל אביב והם ניכרים בסגנון פיוטי, עשיר  באורנמנטים נאים, ובנויים בסגנון אקלקטי,  חלקם עם השפעות של ארט דקו. השכונה נבנתה כישוב עצמאי, אך התמזגה במהרה עם העיר תל אביב. בשכונה זו גרה, באווירה כפרית, אצולת הממון של תל אביב הקטנה. נבנו כאן בתי חלומות, סביב גינה יפה, מרוהטים כמו בפריז ומוקפים עצי ברוש וצאלון. במרכז השכונה, הוקמה הגינה הציבורית הוותיקה בתל אביב - גינת השרון, המוכרת גם בשם גן החשמל. מאז נדדה היוקרה, כמו גם שמה של השכונה, למחוזות אחרים ובמשך עשרות שנים הפך האזור לחצר אחורית מוזנחת של פשע וזנות. בשנים האחרונות התעורר האזור ומגלה סימנים של "התחדשות עירונית". בדומה למתחם שינקין אחראים לה בו-בזמן גם הממסד העירוני וגם קבוצה של חלוצים-יוצרים, מעצבי אופנה ומסעדנים צעירים. מתוך החלטה עירונית לשנות את אופי המתחם ולהפכו למקום נעים ואופנתי, נהרס גן החשמל עד היסוד ונבנה מחדש מעל גג של חניון תת-קרקעי (שלוש קומות חניה) שהוקם מתחתיו. לאורך הרחובות החוצים את המתחם ניכרים גם סימני שיפוץ ושימור של מבנים היסטוריים. מגוון סגנונות הבנייה מכסה כמעט מאה שנות אדריכלות בישראל, אבל השכיל לייצר מהם מרקם עירוני הרמוני. כמו בערים אחרות בעולם שעברו תהליכים מקבילים של התחדשות עירונית, גם כאן ניכרת עליה מרשימה במחירי הנדל"ן והנה עוד שכונה עירונית המצטרפת למעגל הביקושים התל-אביבי הרותח. בשנים האחרונות נפתחו כשלושים חנויות עיצוב במתחם גן החשמל המחודש. אחד המקומות היותר חלשים ומוזנחים בתל אביב, הפך לאלטרנטיבה שווה ביותר לרח' שינקין ולצפון דיזנגוף והופך בהדרגה לעוד סמל תרבות תל אביבית צעירה וחופשית. ניצני השינוי בולטים בשעות היום והערב ובין בתי העסק הוותיקים זרועים כבר כמה חלונות ראווה היפר-מעוצבים שמאחוריהם היצע מצומצם ויקר של פריטים ואביזרים. בשכונה פועלות עשרות מעצבות המאוגדות תחת השם קולקטיב 6940 (הנקרא ע"ש מספר הגוש במפה העירונית) ואחראיות על ייזום פעילויות תרבות, אופנה ועוד. בתמונה הראשונה נראית הגינה ורחוב החשמל (כיכר המושבות ברקע). בתמונה השניה נראה בית יעקבזון בפינת לבונטין ומקווה ישראל (תחנת הרכבת ברקע). שתי התמונות צולמו ב-1938 ע"י יונס רודולף.  תוויות: דרום העיר
| TLV100 17.9.07
גבעת היל
שכונת מגורים ותיקה על גבעה סמוך לנחל הירקון בצפון הישן של תל אביב, בין הרחובות יהושע בן נון, שמעון התרסי ויוחנן הורקנוס. במרכז הגבעה כיכר וגן קטן ובו מערת קבורה עתיקה מתקופת מלכי בית יהודה ועמוד זיכרון למבצע צליחת הירקון על ידי הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. הכיכר נקראת על שם מפקד המבצע, הגנרל היל. עמוד הזיכרון הינו אחד משלושה שהוצבו במקומות בו צלחו הכוחות הבריטים את הירקון.  שני אתרי הצליחה האחרים הם תל כודאדי בשפך הירקון ואתר עשר תחנות ליד איצטדיון רמת גן (ליד צומת הרחובות בן גוריון ואבא הלל ). אתרי זכרון אלה נבנו באמצעות עמודי שיש שנלקחו מחורבות אפולוניה (ויש הטוענים שנלקחו מאשקלון או קיסריה). שטח השכונה עבר לידיים יהודיות לאחר שהעירייה רכשה בשנת 1923 את כרם אלונזו (כיום, סמטת אגריפס הסמוכה) ופרדס לוין שימש כשכונת עוני מאולתרת כבר מאמצע שנות העשרים. אולם בניית בתי השכונה החלה רק בסוף שנות הארבעים. במודעה מדצמבר 1949 מציעה חברת קבלנות דירות חדשות בשכונה.
תוויות: הצפון הישן
| TLV100 17.9.07
16 בספט׳ 2007
שיבת ציון
תוויות: נווה שאנן, שפירא
| TLV100 16.9.07
9 בספט׳ 2007
שכונת הקווקזים (א)  שכונת צריפים שהיתה בנוייה לצד שדרות הר ציון (שנקראו אז רחוב ירושלים), בסוף רח' הגדוד העברי וסביב מבנה בית הספר העממי ביאליק שנהרס  ב-2005 לטובת הגן הקווקזי בפינת הרחובות הר ציון ולוינסקי. רעיון הפארק הועלה על ידי ראש העירייה רוקח כבר בשנת 1950 אולם הוא הוקם בעיכוב קל של חמישים וחמש שנים. במקום בית הכנסת הישן של השכונה שהיה ממוקם במרכז שדרת הר ציון ומנע את הרחבתה במשך שנים  רבות, נבנה לצד השדרה בית הכנסת של היהודים ההרריים, יוצאי דגאסטן שבהרי הקווקז. באחד הצריפים בשכונה גרו יחד אבא אחימאיר ואברהם סטבסקי, מראשי ברית הבריונים שהואשמו ברצח חיים ארלוזרוב - פרשה שטילטלה את הישוב העברי בתחילת שנות השלושים. שופטי סטבסקי אף ביקרו בצריף במסגרת המשפט שהתנהל. בתמונה הראשונה, מבט כללי על השכונה. בתמונה השניה, צריף וחצר אופיינים. ובתמונה השלישית, בית הספר ביאליק בזמן בנייתו. התמונות משנת 1935.
בשכונה פעלה קבוצת הכדורגל הררי תל אביב. רובה של השכונה פונה לטובת הרחבת התחנה המרכזית (הישנה) והוספת רציפים לתחנה בסוף שנות החמישים בשטח שהוא כיום המשכו של רחוב הגדוד העברי מזרחה משדרות הר ציון . בתמונה האחרונה אפשר לראות את רציף הר-ציון (כך נקראו הרציפים שנוספו בז'ארגון נהגי האוטובוסים) בתחילת שנות השישים. 
תוויות: נווה שאנן, צריפים
| TLV100 9.9.07
שכונת הקווקזים (ב)
שכונה קטנה ומסורתית של יוצאי הקווקז, בדרומה של שכונת יד אליהו, באזור רחוב נגבה. נחשבת בעשור האחרון כמעוז של תנועת ש"ס. בשכונה בתים דו משפחתיים צמודי קרקע לצד שיכונים. השכונה הוקמה בסוף שנות החמישים כאשר תושביה פונו מצריפי שכונת הקווקזים (ליד התחנה המרכזית הישנה), לאחר שאגד חשקה בקרקע לטובת הוספת רציפים לתחנה. עם הקמתה "ירשה" השכונה גם את קבוצת הכדורגל הררי תל אביב. אשר התמודדה בשנת 1962 על העלייה לליגה ב' (הליגה השניה אז). תוויות: יד אליהו
| TLV100 9.9.07
 גבעת נער
שכונה קטנה של בתים צמודי קרקע בני קומה אחת על קרקע שנרכשה ע"י סלוואדור נער שחילק ומכר אותה למשתכנים. יו"ר הועד בשנותיה הראשונות היה שמואל דב חיים קריס. השכונה נמצאית בקצה רחוב הקונגרס וכוללת את הרחובות בית קציר, בית גוברין ושדרות השלכת. חלק מהשכונה נהרס בשנות השישים לטובת בניית תחנת האוטובוסים ברחוב לוינסקי. בשנים האחרונות הפכה השכונה ליעד מועדף למשקיעים החולמים על עתיד טוב יותר שיכלול איחוד חלקות ומאות אחוזי בנייה לטובת בניית מגדלים. בינתיים, הבתים הקטנים משמשים בעיקר למגורי עובדים זרים, כשברקע, רציפי קומות שש ושבע של תחנת האוטובוסים הגדולה בעולם.  תוויות: נווה שאנן, שפירא
| TLV100 9.9.07
 שכונת רוזנשטיין
לפי האתר של יעקב מרקל, שיכון שנבנה ב-1945 מיד לאחר מלחמת העולם השנייה בין נחלת-יצחק וקריית-יוסף לגבעת-רמב"ם, בשטח שהיו בו שדות ופרדסים ערביים ושהיה יעד לטיולים אסורים של ילדי נחלת-יצחק. השיכון נוסד על ידי מיכאל לנדאו (בתמונה), מראשי העלייה מרומניה וממייסדי המפלגה הפרוגרסיבית. ראשוני התושבים היו בעיקר עולים חדשים וחלק ניכר מילדי השכונה הצטרפו לבית-הספר אילון בנחלת-יצחק. תוויות: מזרח העיר
| TLV100 9.9.07
שכונת העובד 
שכונת פועלים קטנה שנבנתה תחילה כשכונת צריפים. ממוקמת דרומית לשכונת שיבת ציון ולדרך סלמה, באזור סמטת עובד ורחוב חזקיהו המלך של היום. כשכונת ספר יהודית וכחלק מקו התפר סבלו התושבים בימיה הראשונים של מלחמת העצמאות. במקום בו מתעקלת סמטת עובד נשתמר צריף מימיה הראשונים של השכונה. תוויות: צריפים, שפירא
| TLV100 9.9.07
בתי סלוניקי 
כינוי לשורה של בתים בסביבת הרחובות קמואל ורוני בשכונת התקווה, שנבנו בסוף שנות השלושים לטובת סבלים ועובדי נמל נמל תל אביב, יוצאי העיר סלוניקי, יוון. הבתים נצבעו לבן וסגנון הבנייה המקורי הזכיר את עיר מוצאם של התושבים. בתמונה נראים סבלים בנמל תל אביב.  תוויות: התקווה
| TLV100 9.9.07
2 בספט׳ 2007
 סביל אבו נבוט
אזור פרדסים ובו מספר בתים מיושבים שהתקיים עד למלחמת העצמאות סביב מבנה רהט (סביל) מסוגנן ובעל כיפות. הרהט הינו המבנה המוסלמי המרשים ביותר ביפו ששרד בשלמותו והוא נמצא על אם הדרך ההסטורית  לירושלים (דרך בן צבי של ימינו). בתמונה השניה נראה הרהט בצילום שנעשה בראשית המאה העשרים על ידי אחד מצלמי האמריקן קולוני בירושלים.  תוויות: אבו כביר, ערבים
| TLV100 2.9.07
מרכז בעלי מלאכה הוקמה בשנים 1912-1913 ונקראת בתחילת דרכה מחניים. מייסדי השכונה התאגדו עוד קודם בעזרת מנחם שיינקין שעל שמו נקרא הרחוב הראשי בשכונה. השכונה הצטרפה לתל אביב בשנת 1923 ושמות רחובותיה קשורים בד"כ בעבודה. כמו רחוב יוחנן הסנדלר (חכם שהיה בעל מלאכה), רחוב העבודה, גינת המלאכה (שמה המקורי של גינת שיינקין) והיכל המלאכה (שמו המקורי של בית הכנסת בפינת הרחובות יוחנן הסנדלר ומרכז בעלי מלאכה). באמצע שנות השמונים, באמצעות שורה של מיזמי תרבות: עדלאידע, מגזין אמנות, בתי קפה וגלריות אמנות, חזר רחוב שיינקין והשכונה כולה למרכז התודעה הציבורית . בתמונות, רחוב שיינקין בתחילת שנות השלושים.. בשנות השמונים טבעו אנשי הצוות לתכנון מרכז העיר בראשות הפרופסור אדם מזור, את המושג "לב העיר" לאזור זה, בעוד ששם זה מתייחס לאזור אחר (כיכר המלך אלברט, קרל נטר ובצלאל יפה) שגם נכלל בפרוייקט.  תוויות: לב העיר, מרכז העיר
| TLV100 2.9.07
|
